זוהי הפעם הראשונה שארגון העובדים מען וסינדיאנת הגליל, החליטו להקדיש את יום האשה הבינלאומי לכלכלה ירוקה ולקיימות. הארוע, שנערך ב-9.3 בתיאטרון היהודי ערבי יפו, התמקד במעבר לאנרגיה מתחדשת ולחקלאות הידרופונית. חלק מעשרות הנשים שהגיעו לארוע מאזור המשולש התחילו בינואר קורס להידרופוניקה, והן עוברות מהפכה תודעתית ומתמסרות לנושא. בכך הן מצטרפות לטרנד חשוב של תנועת נשים בעולם שהופכות למנהיגות בכל הנוגע לשינוי החברתי והטכנולוגי שיכול להציל את החברה מזיהום ואלימות, ולהפכו לעולם של שיתוף פעולה חוצה גבולות וחומות.
את הארוע הנחתה ופא טיארה, האחראית על פרויקט "נשים ועבודה" של מען באזור המשולש. טיארה ופעילות מסינדיאנה משתתפות בקורס לקיימות כדי ליצור מנהיגות נשית ערבית-יהודית למאבק משותף למען הסביבה.
טיארה התייחסה לאביב הערבי המתחדש באלג'יר, במצרים, בסודן ובעולם הערבי. "נשים הן שותפות מלאות במאבק, והן נאבקות נגד דיקטטורות, שחיתות ודיכוי נשים. הן צעירות מהפכניות השואפות לצאת מהפיגור שהעולם הערבי נמצא בו, ולהשתלב במהפכה הטכנולוגית של המאה העשרים ואחת. הן רוצות להביס את המשטרים המונעים מהחברה דמוקרטיה והתפתחות, ולבנות את העתיד. כמוהן אנו, כאן, נלחמות נגד דיכוי האשה, נגד הכיבוש והגזענות, ורואות עתיד משותף לישראלים ולפלסטינים במדינה אחת שוויונית, ירוקה ודמוקרטית."
אשרף יחיא סיפר כיצד החברה שלו סייעה לישובים בלתי מוכרים בנגב, שלא היו מחוברים לחשמל לעבור לייצור חשמל סולארי. "אני גאה לספר לכן שיותר מ- 250,000 אנשים בארץ ובעולם מקבלים היום חשמל מפנלים סולאריים שסיראג' התקינה. רובם כבר כיסו את ההשקעה הראשונית והם נהנים מזה שנים מחשמל חינם. ההשקעה בפנלים הסולאריים, מנגנון פשוט מאוד, מחזירה את עצמה אחרי שש שנים, ו-91% אחוז ממנה מחזיק מעמד גם אחרי 25 שנה." קהל הנשים גילה התעניינות עצומה בנושא.
לארוע הוזמן אשרף יחיא מכפר קרע. יחיא הוא המייסד והמנהל של חברת סיראג' לאנרגית השמש המתחדשת, שלמד את הנושא בגרמניה לפני 25 שנה. יחיא הסביר שאנרגית השמש כובשת את האג'נדה העולמית והמקומית לאור התחממות כדור הארץ, והסביר את הקשר בין ההתחממות לבין ייצור חשמל מנפט וגז המזהמים את העולם. "הפתרון היחיד הוא לעבור לאנרגית השמש, שהזיהום שלה הוא אפס," אמר.
אשרף יחיא סיפר כיצד החברה שלו סייעה לישובים בלתי מוכרים בנגב, שלא היו מחוברים לחשמל לעבור לייצור חשמל סולארי. "אני גאה לספר לכן שיותר מ- 250,000 אנשים בארץ ובעולם מקבלים היום חשמל מפנלים סולאריים שסיראג' התקינה. רובם כבר כיסו את ההשקעה הראשונית והם נהנים מזה שנים מחשמל חינם. ההשקעה בפנלים הסולאריים, מנגנון פשוט מאוד, מחזירה את עצמה אחרי שש שנים, ו-91% אחוז ממנה מחזיק מעמד גם אחרי 25 שנה." קהל הנשים גילה התעניינות עצומה בנושא.
הדוברת השלישית, סהרב מסארווה מבאקה אל-גרביה, היתה ללא ספק מסמר הערב! מסארווה מנהלת את הפיילוט של מען בחקלאות הידרופונית. היא לומדת לתואר שני בלימודי סביבה באוניברסיטת תל אביב, ומלמדת על החלל במכללת אל-קאסמי. "עליי להתוודות שכאישה ערביה העוטה כיסוי ראש, תנאי הפתיחה שלי גרועים מאד", אמרה וצחקה, וכבשה מיד את לב הקהל. "אני אשה לפני כל דבר, ואני רואה בכל אשה שהגיע לערב הזה מהפכה בפני עצמה", אמרה. "שאלתי את עצמי בשביל מה אני לומדת אם אני לא יכולה להשפיע על החברה שלי? רציתי לחנך את ילדי הגן לא לחשוב שלשבת על האדמה זה משהו מלוכלך, ולהבין איך צומח האוכל שהם אוכלים."
היא הסבירה שהחקלאות ההידרופונית היא התשובה לתחזית שעד שנת 2020 לא יהיה מספיק מזון בעולם. השיטה ההידרופונית היא נקיה, צורכת מעט אנרגיה ואינה זקוקה למדבירים. "כל אחת יודעת שבשביל לעשות משהו חדש בכפר שלה היא צריכה לשבור קיר, והחלטתי לעשות את הפיילוט הראשון שלי בגן הילדים שהאמא שלי מנהלת". לטענתה הפרויקט לא דורש השכלה גבוהה או הוצאות גבוהות, וכל אשה יכולה להצליח בו. ילדי הגן אהבו את הפרויקט, והביאו להצלחה מהממת. "עכשיו אני מדריכה נשים מארגון מען ואני מאוד גאה בהתקדמות ובמחויבות שלהן לנושא. אנחנו כולנו באותה מהפכה!"
הודא ביאדסה, שמשתתפת בפיילוט ההידרופוני, הנעימה בשירי עם את יום האשה בלווי אבתסאם ביאדסה שליוותה אותה בתוף.
דוניא מסאלחה, עובדת סוציאלית ומטפלת באמצעות אמנות, היא מנחה של קבוצת נשים של מען בכפר קרע, ומתמודדת עם האלימות הנפוצה בחברה הערבית. "אנחנו צריכות להגיע למצב שאנחנו מדברות עם הגבר במעמד של שוויון, לא שהוא השולט ואני הנשלטת. את זה נשיג בדרך של משא ומתן ולא במרד. יש בפנינו דרך מאוד ארוכה עד שנגיע להגדרה העצמית שלנו.
האלימות קשורה לכח הכלכלי של הגבר. כשאשה יוצאת לעבוד הגבר כבר לא יכול לשלוט בה ולהחליט בכמה כסף היא תשתמש. כששני בני הזוג עובדים, הם יכולים לעשות הרבה יותר דברים ביחד. "האלימות מאוד מדאיגה, נשים נהרגות על ידי בני משפחה", אמרה. "מה הפתרון? חלקו הוא שאנחנו נחזק את קולנו כנשים, ונדע לגדל את הילדים שלנו שימשיכו את ההתנהגות הזו גם לדורות הבאים".
עו"ד יעל פרנקל היא בין המייסדות של עמותת "ליסאן", שהוקמה על ידי סטודנטיות באוניברסיטה העברית, כדי ללמד נשים פלסטיניות את השפה העברית, והתחילה ללמד עברית נשים ממזרח ירושלים הקשורות למען ב-2017. בראשית השנה הצטרפה פרנקל לצוות של מען, והיום היא מייצגת עובדים פלסטינים, ושותפה מלאה לפרויקט הנשים.
"אני לא צריכה להסביר כאן למה נשים ממזרח ירושלים רוצות ללמוד עברית. דרך התלמידות שלי הבנתי מה זה להרגיש לא בטוחה להסתובב במרחב הציבורי שכולו נשלט על ידי השפה העברית, ומה זה לעבוד במקום עבודה שדרישת הסף בו היא ידיעת העברית. התחלנו עם 20 נשים, והיום בליסאן יש 600 נשים שלומדות עברית, 60 מהן ממען.
"מחסום השפה יוצר חומות בלתי נראות של בורות ופחד. בזמן שלגברים ממזרח ומערב ירושלים יש הזדמנויות להיפגש במרחבים שונים, לנשים משני חלקי העיר אין כמעט הזדמנויות לפגוש אחת בשניה. עם הזמן קרה דבר מעניין – באמצעות מפגשי השפה העברית, לא מעט מדריכות התחילו להרגיש ברצון ובצורך ללמוד ערבית.
הבחירה של נשים ללמוד עברית והבחירה שלי ללמד עברית הן בחירות שלא מובנות מאליהן בעיני. במציאות הפוליטית בה אנחנו חיות היום, לשפות העברית והערבית יש קונוטציות שליליות בהרבה מאד הקשרים. עם זאת, מעבר להיבט הפרקטי של ידיעת השפה עבור הנשים, השפה היא כלי בעל כח פוטנציאלי חזק גם במישור הפוליטי. באמצעות השפה יש לנו כח להיאבק בכיבוש ולחולל שינוי משותף".
עיינה ארדל, משוררת ומורה לספרות בבית הספר הדו לשוני "יד ביד" בירושלים, מלמדת תלמידים יהודים ותלמידים פלסטינים משכונות ערביות רבות במזרח העיר, ויש לה קשר עם מורים ומורות פלסטינים. ארדל היתה פעילה מאוד בהתארגנות צוות העובדים של "יד ביד" במען ובהשגת הסכם קיבוצי עם רשת בתי הספר הדו לשוניים. עיינה הקריאה שני שירים שכתבה הנה אחד מהם:
כשהייתי ילדה, הייתי שותקת, 9.3.2019
כשהייתי ילדה, הייתי שותקת
בהתחלה ניסיתי להתעקש, להתווכח, אבל אחי תמיד ניצח אותי.
הוא ידע היסטוריה, ספורט, פוליטיקה, קולנוע. הוא זכר תאריכים ומקומות.
הוא דיבר בביטחון-עצמי ובקולניות שגרמה לי להשתתק.
עברו שנים עד שאמא אמרה לי: "את לא יודעת שאת יותר חכמה ממנו?"
לא. לא ידעתי. אבל כשהיא אמרה את זה,
זו היתה המתנה היפה ביותר שניתנה לי מעולם –
שולחן הכתיבה שקנתה לי בגיל 16 והבגדים שקנתה לי
בשוק רמלה-לוד, לא היו יפים כמו הדבר הזה:
הידיעה שאמא שלי מעריכה אותי וחושבת שאני חכמה.
היום אני חושבת על הדברים החכמים הרבים שלמדתי מאמא שלי,
דברים שלעתים רחוקות מייחסים להם חשיבות,
כי הם נלמדים בדרך-אגב כמו הנשיקה על הלחי והליטוף,
ניתנים בפשטות כמו אהבת האם:
איך לבשל בצורה חסכונית וטובה,
איך להשתמש במה שנשאר מדבר אחד, בשביל דבר אחר.
ומבלי להרגיש, אני עושה כמוה:
מן התפוזים שסחטתי מהם מיץ לילדים – אני מכינה קליפות תפוזים מסוכרות.
מן העגבניות שרכות מדי לסלט – רוטב עגבניות לפסטה.
את החלבונים שנשארו אחרי שהכנתי עוגה – אני שמה בחביתה,
את מעט האורז שנשאר בסיר – מוסיפה לבשר הטחון בשביל הקציצות.
אתן ודאי עושות כמוני, ולא מייחסות לזה חשיבות רבה,
במשך זמן רב הגדירו מחשבה כזאת כאילו היא לא מחשבה.
אבל המחשבות האלו הן שיוצרות את החיים.
איך לשתול צמחים על המרפסת,
איך לתלות את הכביסה בחוץ בזמן הנכון.
ובזמן שהרוח, השמש והמים דואגים לצמחים ולבגדים,
אני רצה מהר אל סיר קליפות התפוזים,
הריח הנפלא ממלא את הבית,
באים הילדים.
סיימה את הכינוס מיכל שורץ, שדברה בשם מפלגת דעם – סולידריות ללא גבולות. "דעם נלחמת על שלושה צירים הקשורים זה בזה, אמרה. הראשון הוא המאבק בימין. זהו לא רק מאבק מקומי אלא גם מאבק בינלאומי. הוא מתחיל בנתניהו עובר לטראמפ ומסתיים במנהיגים ימניים ואנטישמיים באירופה. כולם מאופיינים על ידי הפצת פחד ושנאה לזרים, מהגרים, מבקשי מקלט, לטינו-אמריקאים, מוסלמים וערבים וכמובן נשים.
"השני הוא הציר הכלכלי. דעם מציגה אלטרנטיבה לשני המחנות בישראל. נגד אלו שרוצים להתקע בכלכלה הישנה, המזהמת, הלאומית, למרות שאנו כבר חיים בכלכלה בינלאומית שאינה יודעת גבולות. מצד שני דעם נלחמת נגד תומכי הכלכלה הניאו-גלובלית, שמשאירה את העושר בידי אחוז אחד של עשירים ומשאירה את שאר העולם בנסיגה, בהתמוטטות ובשפל. אנחנו מציעים כלכלה ירוקה, שיתופית, שדואגת לכל התושבים ומצילה את העולם מזיהום ומאסונות. במישור השלישי, הפוליטי, אנו גורסים שפתרון שתי המדינות שהשמאל דוגל בו, כבר ירד מסדר היום. היום אין הוא אלא מכבסת מילים להמשך הכיבוש והנצחתו בדמות האפרטהייד. למעשה בימין רוצים פשוט לספח ולהעלים את הפלסטינים כתושבים חסרי זכויות. גישה זו רק תוביל למלחמות וטרור. אנו טוענים שכלכלה ירוקה ושיתופית, במסגרת של מדינה אזרחית אחת יצרו חברה שוויונית לבני כל הלאומים, הדתות, הגזעים והמגדרים."
