בחודש אפריל הפסיקה האקדמיה לאמנות "בצלאל" בירושלים את התקשרותה עם "לינור שירותי ניקיון ואחזקה", ועברה לחברת "טווס שירותי ניקיון ושמירה". בתום ההליך מצאה את עצמה רחמה נג'אג'רה אחרי 8 שנות עבודה בנקיון בבצלאל, ללא עבודה, ללא מכתב פיטורים או פיצויי פיטורים, וללא הודעה מוקדמת, תוך פגיעה קשה בזכאותה לדמי אבטלה. עשרות סטודנטים חתמו בימים האחרונים על עצומה להחזרתה של נג'אג'רה לעבודה.
כיצד זה קרה? בעקבות אבדן המכרז, ב- 28 לאפריל זימנה חברת קלינור את 6 עובדי הניקיון בבצלאל למשרדיה והציעה להם את האפשרות של המשך עבודה בבצלאל. כל העובדים, כולל נג'אג'רה, ביקשו להמשיך לעבוד בבצלאל. מנהלי קלינור החתימו את העובדים ביניהם נג'אג'רה, על מסמך בעברית (שאת תוכנו היא לא הבינה) והסבירו לה בעל פה כי המסמך מעביר אותה מחברת קלינור לחברת הנקיון החדשה שתפסה את מקומה בבצלאל.
למחרת, במהלך יום העבודה, הוזמנו העובדים לשיחות עם מנהל העבודה החדש של חברת טווס, ערן. הוא הודיע לנג'אגרה, כי חברת טווס מסרבת להעסיקה ושלח אותה הביתה. ההודעה הותירה את נג'אג'רה, אלמנה בת 50, המומה. היא חשה ברע באופן מיידי ולא הצליחה לקום מהכיסא במשך מספר שעות, ולטענתה איש לא הציע לה טיפול רפואי. לבסוף הבחין בה עובד מצוות הנגרייה בבצלאל והסיע אותה לביתה. מיום פיטוריה פנתה נג'אג'רה מספר פעמים לחברת קלינור, לחברת טווס ולבצלאל, ודרשה שימשיכו להעסיקה בבצלאל או בכל אתר אחר, אך לשווא.
בעקבות פניית ארגון העובדים מען לשלושת הגורמים, התקבלו תגובותיהם: חברת טווס טענה שנג'אג'רה לא התקבלה לעבודה אצלה; חברת קלינור שלחה את נג'אג'רה לעבודה בביקור חולים, שם טענו כי אין להם צורך בעובדת ושלחו אותה הביתה. קלינור טענה שנג'אג'רה אינה מעוניינת לעבוד, ולאחר מכן טענה כי חתימתה של נג'אג'רה על המסמך כמוה כהודעת התפטרות, ולכן מסרבת קלינור עד היום לשלם לנג'אג'רה פיצויי פיטורים על עבודתה במשך 8 שנים. לבסוף הסכימה קלינור לשלם לנג'אג'רה פיצוי בגובה משכורת של חודש אחד (במקום 8 חודשים – פיצויי הפיטורים להם היא זכאית, כמו גם הודעה מוקדמת). האקדמיה לאמנות בצלאל טענה כי חברת קלינור היא המעסיקה שלה ואחראית עליה. האחראי על הניקיון מטעם בצלאל אף פנה אל נג'אג'רה ולחץ עליה לקבל את הפשרה המבישה שהציעה קלינור. רק 3 חודשים לאחר הפיטורים, ובעקבות פניה נוספת של מען, דרשה בצלאל מחברת קלינור הבהרות נוספות. נג'אג'רה עדיין לא מועסקת על ידי אף לא אחד מגורמים אלה עד היום, וטרם קיבלה כל פיצוי.
ארגון העובדים מען רואה בפרוצדורה זו מעשה רמיה. ברור שנג'אג'רה לא התפטרה והיא מעוניינת להמשיך לעבוד. אין כל סיבה, שלאחר שמונה שנות עבודה, העובדת תיוותר ללא עבודה, ללא נימוק אמיתי, וללא זכויות ופיצויים. ברור גם ששלושת הגורמים מתנערים מאחריות, שלא נעשה הליך תקין של פיטורים, וכאן עולה שאלת האחריות של המעסיק בפועל, בצלאל, למה שמתרחש בחצר האחורית שלו, חוקית ומוסרית. קל וחומר כשמדובר במוסד ציבורי.
הפרשה עוררה מחאה של סטודנטים ומרצים כנגד צורת ההעסקה הפוגענית והפגיעה בזכויותיה של העובדת. עשרות סטודנטים חתמו בימים האחרונים על עצומה תחת הכותרת 'להחזיר את רחמה לבצלאל'. יש לציין כי אין זו הפעם הראשונה שבצלאל פוגע בזכויות עובדים. לאחרונה פיטר בצלאל את כל מורי היחידה הבין מחלקתית למרות החלטת הסנט נגד הפיטורים. בית המשפט פסק נגד בצלאל וביטל את הפיטורים של מורי היחידה הבין מחלקתית.
ארגון העובדים מען מצרף את קולו לדרישת הסטודנטים ודורש מהאקדמיה לאמנות בצלאל להמשיך להעסיק את הגברת נג'אג'רה, וכן לדאוג שתזכה לפיצוי על עוגמת הנפש הרבה שנגרמה לה, ותקבל את כל הזכויות להן היא זכאית, לרבות פיצויי פיטורים.