מתוך 300,200 אלף תושבי ירושלים המזרחית, 238,800 תושבים (41,000 משפחות), שהם 77% מכלל התושבים, נמצאים מתחת לקו העוני, מתוכם 119,100 ילדים. רק 3,000 משפחות (%5.75) מקבלות קצבת הבטחת הכנסה. בנוסף – עניי מזרח ירושלים מרוויחים רק 50% מעניי ישראל. הכנסתם החודשית הממוצעת של מקבלי קצבת הכנסה פלסטינים עמדה על 1,410 ₪ לנפש, בעוד שבישראל היא עמדה על 2,420 ₪ לנפש. (על פי נתוני המוסד לביטוח לאומי משנת 2012)
העוני הקיצוני הזה נובע ממדיניות דמוגרפית ממשלתית לצמצום מספר הפלסטינים במזרח ירושלים. תוצאתה היא דחיקת התושבים הפלסטינים העניים משכונות מזרח ירושלים אל השכונות שנותרו מחוץ לגדר. בסמוך להשלמת גדר ההפרדה בירושלים (2006) זינקה תחולת העוני במזרח ירושלים ביותר מ-10%. מציאות זו מביאה את השכונות הפלסטיניות אל סיפה של קטסטרופה הומניטרית הממתינה להתפרץ.
הדו"ח חושף שהמוסד לביטוח לאומי ושירות התעסוקה לא רק מנהלות לשכות נפרדות לתושבי העיר המזרחית והמערבית, אלא שלשכות העיר המזרחית פועלות על פי נהלים שונים מאלה הנהוגים בלשכות ברחבי הארץ בכלל, ובירושלים המערבית בפרט. בין הנהלים הנפוצים: אי קליטת מסמכים והכשלת תביעות של מבוטחים במוסד לביטוח לאומי, סירוב לקלוט תובעים והפניה של שירות התעסוקה לעבודות פיקטיביות.
התוצאה הישירה של התנהלות מוסדות אלו במזרח ירושלים, המנוגדת לנהלים, היא הכשלת התביעות המוגשות, ותחושה של התושבים הפלסטינים שאין טעם לפנות למוסדות אלה, שכן התביעות נידונו מראש לכישלון. תחושה זו קיבלה אישוש מנציג לשכת שירות התעסוקה שמסר לעובד מען, כי 100% מהעררים שהוגשו על ידי דורשי עבודה בשנת 2013 – נדחו על ידי ועדות הערר.
הדו"ח מביא דוגמאות מצמררות לתיקים שטופלו על ידי ארגון העובדים מען בשנת 2014. הדו"ח נכתב על ידי ארז ווגנר, מרכז סניף מען בירושלים, ועו"ד איה ברטנשטיין.
לפרטים נוספים ותאום ראיונות: מיכל שורץ, דוברת מען, 050-4330067
