בתוך 4 שנים מהקמת הגדר זינק אחוז העוני בירושלים המזרחית ביותר מעשרה אחוזים, מ- 68% ב- 2006 ל- 78.8% ב- 2010.
שרותי הרווחה בעיר, ובעיקר המוסד לביטוח לאומי ושרות התעסוקה, מערימים קשיים רבים מול דורשי קצבאות פלסטינים הזכאים להן על פי חוק.
ישראל כבר סגרה את עזה. שלילת התושבות תיצור עוד גטו דמוי עזה בלב ירושלים ואחד נוסף בצפון ירושלים.
כאשר נתניהו העלה בישיבת הקבינט המדיני-בטחוני את נושא שלילת התושבות הישראלית מתושבי מחנה הפליטים שועפט ושכונת כפר עקב שנשארו מעבר לגדר ההפרדה, הוא ציין "אין שם אכיפה, אין חובות, יש רק זכויות." מדובר בשכונות המונות כיום בין 80 ל- 100 אלף תושבים.
אולם התמונה האמיתית שמכירים פעילי הסניף הירושלמי של ארגון העובדים מען העובדים עם תושבי השכונות שנותרו מעבר לגדר ההפרדה, שונה לחלוטין. אין בהן אכיפה ואין זכויות, אך חובות יש ויש. תושבים משלמים את חובותיהם פן תשלל מהם התושבות, אך הם סובלים מהעדר תשתיות תקינות של מים, חשמל, פינוי אשפה, מוסדות חינוך, שרותי בריאות ותכנון עירוני. במקום מתקיימת בנייה פרועה ללא פיקוח הנדסי ועירוני, מה שהופך את השכונות למסוכנות למגורים.
לעומת זאת, שרותי הרווחה בעיר, ובעיקר המוסד לביטוח לאומי ושרות התעסוקה, מערימים קשיים רבים מול דורשי קצבאות פלסטינים הזכאים להן על פי חוק. בשנת 2013 למשל, רק 2.7% מקצבאות הבטחת ההכנסה המשולמות בישראל הופנו אל תושבי ירושלים המזרחית למרות ש- 13% מהעניים בישראל הם פלסטינים תושבי ירושלים המזרחית.
העוני בירושלים הפך לקיצוני כתוצאה ישירה מבניית גדר ההפרדה, שבנייתה הושלמה ב- 2006. היא ניתקה את מחנה הפליטים שועפט שהוקף בחומה, ואת שכונת כפר עקב שמחסום קלנדיה מנתק אותו מירושלים, למרות שהן עדין מוגדרות כחלק מירושלים. מחסום קלנדיה הידוע לשמצה ומחסום מחנה שועפט מגבילים את חופש התנועה של התושבים, ובמיוחד את הכניסה לבירה. בתוך 4 שנים מהקמת הגדר זינק אחוז העוני בירושלים המזרחית ביותר מעשרה אחוזים, מ- 68% ב- 2006 ל- 78.8% ב- 2010. העניים ביותר מתגוררים מעבר לגדר על סף אסון הומניטארי וחיים חסרי תקווה.
במקביל, צמצום האוכלוסיה הפלסטינית בעיר הוכרז כיעד של תוכנית המתאר העירונית "ירושלים 2000". ברוח זו החליטה העירייה לא לאשר בנייה נוספת בשכונות הפלסטיניות עד שנת 2030, למרות שבשנת 2013 נמדד מחסור של יותר מ- 10,000 יחידות דיור לפלסטינים בירושלים. כך הפכו השכונות הירושלמיות מעבר לגדר לגן עדן לקבלנים שניצלו את העדר הפיקוח ההנדסי והתכנוני לבניית רבי קומות המזדקרים לעיתים ליותר מ- 15 קומות ללא תשתית מים וחשמל, וללא פיקוח הנדסי. מלכודות מוות אלו הן הפתרון היחידי לתושבים המרוששים, והן צומחות בקצב מבהיל. בכל שנה עוברים אליהם כ- 2,000 פלסטינים (על פי אומדנים רשמיים בשנתוני ירושלים המפורסמים על ידי מכון ירושלים לחקר ישראל) והופכים את השכונות האלו לגיהינום ליושביהן ולמקור של אלימות קשה.
אם ישראל תשלול את התושבות של תושבי מחנה שועפט וכפר עקב, הם ינותקו מצינור החמצן היחיד שמאפשר להם להתקיים – עבודה בישראל וקצבאות זעומות. ישראל כבר סגרה את עזה. שלילת התושבות תיצור עוד גטו דמוי עזה בלב ירושלים ואחד נוסף בצפון ירושלים. צעד חד צדדי של שלילת תושבות אינו פתרון לבעיות הקיימות אלא רק יחריף אותם. הפתרון טמון בהסדר מדיני המקובל על הצדדים.
