היא פנתה לעורכי דין רבים בנושא, ללא הועיל. האחרון שבהם הפסיק לטפל בעניינה בראשית ספטמבר 2024 מבלי להסביר לה את הסיבות לכך. בקשתה סורבה באותו חודש והתיק שלה נסגר.
אבל בכל אותה תקופה נרימן לא הרימה ידיים והמשיכה להתייצב בלשכת התעסוקה כנדרש. במאי 2025 היא הגיעה למשרד מען בירושלים וביקשה סיוע. כשצוות מען בדק לעומק את התיק של נרימן בביטוח הלאומי, התברר שבקשתה סורבה בטענה שיש לה "הכנסה רעיונית". מדובר על נכס בעיירה ביר נבאלה (באזור הרשות הפלסטינית) שהיה בשייכות של אביה המנוח. הביטוח הלאומי טען שהיא יכולה להשתמש בנכס ולהתגורר בו. נרימן הסבירה שהבית התפורר לפני שנים רבות, הוא אינו ראוי למגורים, איש אינו מתגורר בו, ובנוסף הוא גם רשום על שם מישהו אחר בכפר.
בהסכמה עם נרימן פנה צוות מען למנהל סניף הביטוח הלאומי בירושלים בבקשה לפתוח את התיק מחדש עם הצהרה של נרימן על מצב הבניין. לאחר שהושגה הסכמתו לבחון את התיק מחדש הועברו לו על ידי מען מסמכים המעידים על כך שהנכס בו מדובר הינו בעצם בניין הרוס שאין אפשרות לעשות בו כל שימוש. בנוסף הוצגו הוצאותיה של נרימן על שכר הדירה, ארנונה, מסי עיריה ועוד.
בסופו של דבר הגיעה ההחלטה המשמחת ביולי 2025. הביטוח הלאומי החליט להכיר בזכותה של נרימן לגמלת הבטחת הכנסה בכל התקופה בה נרשמה בלשכת התעסוקה, החל ממאי 2024 בסך של 18241 ש"ח וכן לשלם לה קצבה עבור יוני 2025 בסך 1900 ש"ח. כמו כן אישר הביטוח הלאומי שימשיך לשלם לה קצבה חודשית כל עוד היא תתייצב בלשכת התעסוקה. על כך אמרה נרימן "אף אחד לא עזר לי עד שהגיע מען ועמד לצידי והשיג עבורי את זכויותי".
