קורונה

המאבק במגפת הקורונה בישראל מצטמצם למאמץ המוצדק לחיסון תושבי המדינה.

במשך שנים נאבק מען-ארגון עובדים להשגת נגישות לשונית של תושבים פלסטינים בירושלים לשירותי לשכת התעסוקה שניתנים רק בשפה העברית. אולם העדר הנגישות הפך למכשול של ממש בפני אלפי דורשי עבודה עם פרוץ הקורונה.

אלפי עובדים פלסטינים העובדים בהתנחלויות או בתוך ישראל נתקלו בתקופה

חברת גרין נט למחזור אשפה פועלת באזור התעשייה עטרות בצפון

בניגוד גמור למתבקש במצב של אבטלת שיא, מיהרה המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה לקדם בחודש שעבר הצעה להתיר כניסה של 4,000 עובדים מחו"ל לבתי אבות.

לפי הערכות כ-100 אלף עובדים תושבי הגדה המערבית המועסקים בישראל

לנוכח משבר הקורונה ופגיעתו בתושבי מזרח ירושלים, פתח ארגון העובדים מען קו חירום בשפה הערבית שנתן סיוע וייעוץ לנפגעי הקורונה לגבי זכויותיהם בעבודה ומול המוסד לביטוח לאומי. בנוסף פרסם מען הנחיות כיצד לפעול וכיצד להגיש תביעות בזכותון המקוון בערבית שהוציא בראשית השנה, ובדף הפייסבוק של הארגון. לצורך תפעול הקו החם פתח מען ווטסאפ עסקי שאפשר לשלוח אליו תצלומים של מסמכים, גייס כ- 10 מתנדבות/ים שאיפשרו לצוות מען לסייע למאות אנשים להשיג את האישורים הדרושים מלשכת התעסוקה ולהגישם לביטוח הלאומי, לאחר הדרכה שקיבלו. משרד מען בירושלים נסגר זמנית ב- 12.3, וכל העבודה בוצעה מבתי העובדים והמתנדבים, וכפי שאמרה רזאן משאהרה, מתאמת בארגון, "העבודה התנהלה יום ולילה". מספר הפונים למען היה כמו גל צונאמי, תוך ימים ספורים הגיעו כ- 850 פניות, חלקם מתוך ישראל ואחרים מתוך הגדה המערבית, ואלה הופנו לטיפול במוקד אחר של מען. במשך חודש וחצי טיפל מען ב- 429 מקרים (284 גברים ו- 145 נשים), חלקם עדיין במעקב. הוגשו 293 פניות לשירות התעסוקה ותביעות לביטוח לאומי, מתוכן 277 תביעות לדמי אבטלה, 15 תביעות להבטחת הכנסה, מענק זקנה ועוד.

קו לעובד והאגודה לזכויות האזרח בשיתוף עם ארגון העובדים מען