אחרי ההפגנות של תנועת המחאה בקיץ שעבר וגם לפניהן, המשרדים של ארגון העובדים מען פתוחים 365 ימים בשנה למפגשים עם עובדים בכל הארץ, אותם עובדים המתמודדים עם המציאות הקשה והמתסכלת, המציאות שנקראת בעגה של ביבי וחבריו "שוק העבודה הגמיש והדינמי של ישראל": עובדות חקלאות קשות יום בכפרים הערבים; מורים במכללות לאמנות המועסקים כקבלנים ללא זכויות סוציאליות; נהגי משאיות ערבים ויהודים, בעיקר בני עדות המזרח או יוצאי חבר העמים; עובדי חפירות ברשות העתיקות תושבי מזרח ירושלים; בני העדה האתיופית מעיירות הדרום; עובדי מפעל בנצרת עלית, יהודים וערבים; ורבים אחרים. המשותף לכולם הוא תחושת המחנק והניצול, התחושה שהכלכלה והמנגנון פועלים נגדם, ודורסים אותם, את משפחתם ואת עתידם.