נשות ירושלים המזרחית סובלות מהדרה חריפה משוק העבודה– העדר השכלה ושליטה בשפה העברית, העדר מסגרות לגיל הרך, תחבורה ציבורית דלה ומנותקת מהתחבורה הציבורית של מערב העיר, ומכשולים נוספים הניצבים בפניהן כחומה בלתי עבירה ודנים אותן ואת כלל אוכלוסיית ירושלים המזרחית לעוני חריף.
כנס האחד במאי שערך ארגון העובדים מען באברהם הוסטל בתל
מאה וחמישים עובדות חקלאות גדשו את מתנ”ס אל-חוארנה בכפר קרע ב-15.12, בכינוס שכותרתו “לשילוב נשים ערביות בעבודה”. עצם נוכחותן אחרי יום עבודה קשה מפריכה את הטענה המקובלת שנשים ערביות אינן רוצות לעבוד.
יתה זו פגישה יוצאת דופן: שבע אמניות ופעילות חברתיות יהודיות ו- 12 נשים ערביות עובדות ישבו סביב שולחן עמוס כל טוב, בסניף של ארגון העובדים מען בבאקה אל-ג’רביה, ושוחחו. למרות העובדה שנשים ערביות ויהודיות חיות באזורים נפרדים ולא נפגשות בדרך כלל, למרות ההבדלים הגדולים באורח החיים והלבוש, ולמרות מחסום השפה, לא חסרו חיוכים, פרצי צחוק, ומחמאות הדדיות.
על רקע דו"ח העוני המתפרסם היום, והיעדרותן של 83 אחוז מהנשים הערביות משוק העבודה איומי החקלאים הם תעודת עניות לממשלת ישראל.
מפגש יוצא דופן התקיים אצל חקלאי מהשרון ובמשרד מען בבאקה אל-ג'רביה בין 3 אמניות ירושלמיות לבין פועלות חקלאיות, שיש להן מכנה משותף: כולן נשים עובדות וכולן חברות מען. במפגש שהתקיים ב- 10.8, ישבו העובדות סביב השולחן ודנו בתנאי עבודתן וכיצד ההצטרפות למען יכולה לשפר אותן.
לראשונה, הצליח ארגון מען לשלב 16 עובדות חקלאות ערביות בהסדר פנסיה. יש לציין שזהו דבר נדיר בענף החקלאות הסובל בדרך כלל מתחלופה גבוהה של העובדות, על רקע העדפת העבודה הזולה של מהגרי עבודה מיובאים. למרות הקשיים, הצליחו פעילי מען במשולש ובצפון לשכנע מעסיקים לקלוט כמה מאות עובדות ערביות עם מלוא הזכויות.
רק בגיל 31 יצאה ואפה טיארה לעבודה. רק אחרי שנתיים שבהן עבדה 8 שעות ביום והרוויחה 2,000 שקל בחודש, היא מצאה דרך לעצמאות
בית האריזה לתפוחי אדמה של משה גלי המעסיק קבוצת עובדות חברות מען זו השנה השניה ברציפות, קלט כעת קבוצת נוספת של חמש עובדות מכפר קרע.
