אסמא אגבארייה זחאלקה

ביום המיוחד הזה, האחד במאי, אני מברכת את הפועלים והפעילים ואנשי הציבור שהגיעו לכאן היום, כדי להפגין מסר של סולידריות ואחדות. אני מדברת בשם דעם מפלגת פועלים וארגון העובדים מען, שתי מסגרות המאגדות יהודים וערבים: פועלות חקלאות, פועלי בנין, עובדי קבלן ברשות העתיקות, נהגי משאיות, מרצים במכללות, אנשים ששברו את מחסום הפחד ואת כבלי האדישות, אנשים שגילו פתאום, שזה לא משנה אם אתה ערבי או יהודי במדינת ישראל, אם אתה גבר או אשה, אם אתה פועל כפיים או פועל תרבות, כולנו בנים לאותו מעמד של עובדים שהחליטו שהגיע הזמן להתארגן כדי לשים קץ לניצול.

למאמר

למאמר

למאמר

למאמר

בהולנד: 8 שעות עבודה ביום – 10.000 ₪ בחודש בישראל: 12 שעות עבודה ביום (ויותר) – 7000 ₪ בחודש

ארגון מען משיק מחלקת בטיחות לעובדי הבניין

למאמר

לא באנו לכאן היום בכדי לחגוג ולא לעשות הפנינג. טרם הגיע הזמן לחגוג. אך זהו בהחלט הזמן לפעול. אנו באים לכאן היום מתוך מאבק: המאבק של עובדי חברת כוח האדם בריק ממזרח ירושלים, המאבק לאפשר לנשים ערביות להיקלט בעבודת חקלאות, המאבק לקביעות של המרצים והמאבק לפנסיה הולמת בעבור כולם. אין זה מאבק על עוד כמה שקלים למשכורת, זהו מאבק על הכבוד שמגיע לנו, על זכותנו הבסיסית ליצור ולייצר ולהיות שותפים בבניית החברה. זהו מאבק על הצדק החברתי, על הסולידאריות שאבדה, על השוויון שמעולם לא היה כאן, על החירות של עם הסובל למעלה מארבעים שנים של כיבוש. זהו מאבק על החיים.