- עצירה קבועה של העסקת עובדים פלסטינים בישראל:
אחרי 7 חודשי "עצירה זמנית" של העסקת פלסטינים בישראל, עכשיו ברור שאין מועד לחזרתם לעבודה. התוצאה היא מצוקה ותסכול בל ישוערים בקרב קבוצת עובדים גדולה זו של מעל 150 אלף איש, עובדים המפרנסים עוד מאות אלפי נפשות.
המשבר הכלכלי-חברתי שההחלטה זו יוצרת בגדה הוא בעל השלכות ביטחוניות חמורות שגורמי הביטחון מזהירים מהן כבר חודשים. - הרחבה דרמטית של מספר התאגידים הרשאים לייבא עובדים:
עד להחלטה הורשו לפעול כ-40 תאגידים. ההחלטה מכפילה את מספרם, תוך הבהרה כי קיימת כוונה להגדיל את מספרם אף יותר.
ההרחבה תרסק את האפשרות לפקח על עבודת התאגידים, ובכך תפתח פתח לשחיתות וסחר בבני אדם. - אישור ייבוא עובדים ממדינות שאין להן הסכמים בילטראליים עם ישראל:
איסור הבאת עובדים ממדינות שאין להן הסכמים בילטראליים עם ישראל נועד למנוע סחר בעובדים עם מדינות בהן קיימת עבדות.
משמעות מיידית לביטול האיסור היא אישור לתאגידים לייבא עובדים בעבור דמי כופר גבוהים ביותר – אותם יידרשו העובדים לשלם כדי להשיג את היתר העבודה בישראל. כך עשויה להיכנס לישראל שיטת "כפאלה" הידועה לשמצה מקטאר. - ביטול המכסות הענפיות הנהוגות וביטול האיסור להעסיק עובדים זרים בבתי אבות, ניקיון ותעשייה: התוצאה תהיה הדרת עובדים ישראלים מענפים אלו. כבר כיום מותרת העסקת מהגרי עבודה בסיעוד ללא מכסה. תוספת של 330 אלף עובדים זרים נוספים תביא לפי הערכה את מספר העובדים הזרים לשעור של 40 אחוז מכוח העבודה וכתוצאה להחלפת עובדים ישראלים בעובדים זרים אשר יועסקו בתנאי ניצול חריפים.
- ניתוק ענף הבנייה הישראלי מכוח העבודה הפלסטיני – ללא כל חלופה:
ענף הבנייה זקוק בדחיפות לעובדים מיומנים ומקצועיים. החלטת הממשלה אמנם מקלה את המכשולים החוקיים בפני ייבוא עובדים זרים אבל אינה נותנת פתרון לבעיות שמנעו הגעת עובדים מהודו, סרילנקה ומדינות נוספות במשך 7 חודשים. התאחדות הקבלנים מתריעה מזה חודשים כי ייבוא מהיר של עשרות אלפי עובדים זרים, במיוחד עובדים מקצועיים ומיומנים, לא אפשרי, וכי לכן החלופה הראלית היחידה היא העובדים הפלסטינים. גם בנק ישראל פרסם במרץ האחרון נייר עמדה בו אישר כי אין מנוס מחזרת הפלסטינים. החלטת הממשלה מהווה סטירת לחי למעסיקים ולכלכלנים, ותדרדר את ענף הבניין לקרשים.
'מען – ארגון עובדים' פעל בשלושת העשורים האחרונים בכמה אפיקים כדי לקדם מדיניות שקולה ומאוזנת בכל הנוגע לשוק העבודה בישראל. בין השאר היה מען שותף בראשית שנות האלפיים למאמץ להחזרת עובדים ערבים ישראלים לענף הבניין. בהמשך היה מען שותף בקואליציית המאבק נגד תכנית ויסקונסין שפגעה אנושות במערך ההכשרה המקצועית ובמובטלים. מזה יותר מעשור מקדם מען, יחד עם ארגונים אחרים, מאבק להסדיר את העסקתם של עובדים תושבי הרשות הפלסטינית ולשים קץ לתופעות של סחר בהיתרים. בחודשים האחרונים מוביל מען את המאמץ להחזיר לשוק העבודה את העובדים הפלסטינים.
על בסיס הכרות קרובה ומעורבות עמוקה בשוק העבודה, אנו חוששים כי הגדלת מספר העובדים הזרים תוביל לפגיעה חריפה בשכבת העובדים המוחלשת בישראל, תעמיק את שיעורי האבטלה, ותגרום לגידול במספר העובדים שמועסקים בתנאי ניצול.
בנוסף, משמעותה של החלטת הממשלה היא דחיקת מאות אלפים מתושבי הגדה המערבית לעוני מחפיר ולייאוש, וכתוצאה – העמקת המשבר הכלכלי הקשה באזורי הרשות הפלסטינית. מעבר למשמעות האנושית הקשה של מצב זה אנו מתריעים על הסכנה שמצב זה יוביל לאלימות וערעור הביטחון – דבר ממנו מזהירות רשויות הביטחון כבר חודשים.
אנו קוראים לביטול החלטת הממשלה ולהחזרת העובדים הפלסטינים לשוק העבודה הישראלי.