שני הפנים האפלים של החקלאות בישראל
מדי תקופה מתפרסמות עדויות על הצד האפל של החקלאות בישראל,
מדי תקופה מתפרסמות עדויות על הצד האפל של החקלאות בישראל,
בשביעי לאוקטובר פורסם כי הממשלה והחקלאים הגיעו להסכם, שלפיו החקלאים
העלאת שעור האגרות והמס על עובדים זרים בהצעת התקציב לשנת 2015 מכשירה את המשך היבוא של עובדים זרים, ותשאיר את עובדות החקלאות ופועלי הבניין באבטלה.
מעבר לדיון הרפואי על התסמונת המוות הלילי הפתאומי, עולה תמונה של עובדים זרים וזולים השבויים במערכת ניצול שאינה מאפשרת להם להגן על בריאותם, ואשר גובה קורבנות אדם.
בנט מתעלם מכך שישנם עשרות אלפי מקומות עבודה בענפי החקלאות והסיעוד, שיכלו לקלוט נשים ערביות חסרות השכלה גבוהה, אבל דווקא בהם הממשלה מתירה ייבוא מאורגן של עובדים זרים וזולים, המועסקים בתנאי ניצול.
פורסם בדה-מרקר ביום 9.1.14 מאת טל חרותי סובר.
בישראל מועסקים 25 אלף פועלי חקלאות תאילנדים, בשעה שאלפי נשים ערביות המבקשות לעבוד בחקלאות נותרות ללא עבודה "אנחנו רוצות לעבוד", אומרת אחת העובדות, "אבל המעסיקים מעדיפים את הזרים שעובדים 15 שעות בשכר של שמונה שעות עבודה".
ביום ראשון, ה- 22.12.2013 נערך באוניברסיטת תל אביב כנס "לשילוב נשים ערביות בשוק העבודה", תחת הכותרת "סחר הוגן, העסקה הוגנת". הכנס נערך ביוזמת עמותת סינדיאנת הגליל לסחר הוגן, ארגון העובדים מען, תערוכת לחם ושושנים, והארגון הבלתי ממשלתי האיטלקי Cospe, במסגרת הפרויקט Fair Trade Fair Peace שבמימון האיחוד האירופי. עשרות עובדות חקלאות מאזור המשולש, פעילות במרכז המבקרים של סינדיאנת הגליל מכפר מנדא, תל אביבים ויפואים נכחו באולם.
ב- 5.12.2013 העביר הקבינט הכלכלי חברתי החלטה להגדיל את מכסת העובדים הזרים בענף החקלאות בשנה הקרובה ולהביאה ל- 25,000. זאת בניגוד להסכם משנת 2009 בין משרדי האוצר והחקלאות להתאחדות חקלאי ישראל, על הקטנה הדרגתית של מכסת העובדים הזרים עד 2015.