הסניף של ארגון העובדים מען בירושלים מייצג דורשי עבודה פלסטינים רבים מול לשכת התעסוקה בירושלים המזרחית. כמו בכל מקום אחר בארץ, תובעי אבטחת הכנסה ודמי אבטלה מחויבים להתייצב מדי שבוע בלשכת התעסוקה ולקבל כל עבודה שתוצע להם, פן תשלל להם הקצבה. אולם בלשכת התעסוקה של ירושלים המזרחית נדמה כי אפילו ההמתנה בתור כדי לחתום במכונות ההתיצבות האוטומטיות (התיצבומט), שלא לדבר על הגעה לפקיד, היא מבצע קשה עד בלתי אפשרי. תנאי ההתייצבות הם כה בלתי סבירים, שפעמים רבות הם מונעים מדורשי העבודה להתייצב, מה שגורם לשלילת קצבאות הקיום שלהם.
בלשכת העבודה במזרח ירושלים, מכונות ההתיצבות האוטומטית נמצאות מחוץ ללשכה, מה שמאלץ את המתייצבים או המתייצבות לעמוד בשמש או בגשם ולהמתין לתורם. רוב התלונות שהגיעו לידי פעילי מען נסבו על מכונות בלתי תקינות שגורמות להתארכות התורים. המתייצבים נאלצים להמתין שעות עד שמישהו מהלשכה יוצא לבדוק מה קורה בחוץ. לעיתים כל מה שנדרש הוא להזין נייר למכונה והבעיה נפתרת, אולם איש אינו עושה זאת.
בעקבות התלונות הרבות שהצטברו במשרד מען יצאו צוותים של פעילי מען לשטח ב- 24 לפברואר ובראשון לאפריל. כאשר הגיעו פעילי מען ללשכה ב-24.2, בשעה תשע בבקר כבר עמדו בתור כ- 100 נשים (ימי שלישי הם ימי התייצבות לנשים). אף מכונה לא עבדה מזה כחצי שעה ושום דבר לא זז.
בו במקום פנו פעילי מען למנהל הלשכה מר משה בקר באמצעות טלפונים ומסרונים ודרשו ממנו לפתור את הבעיה. בעקבות הפניות ולאחר 50 דקות נוספות של המתנה, בשעה 9:50 יצא מר בקר לבחון את המכונות, הורה לפקיד הלשכה להזין נייר לאוטומטים, ולפתע החל התור להתקדם.
אולם לאחר זמן מועט התברר כי התיצבומט אחד עדיין אינו פועל. שוב התלוננו פעילי מען, ושוב יצא המנהל מלשכתו, אבל הפעם כדי לטעון שדורשות העבודה הן ששברו את המכונה, וחוץ מזה אין לו כל אחריות לתפקוד המכונות, שהרי הן הופרטו. זה לקח עוד מספר ימים של פניות חוזרות ונשנות למר בקר עד ש גם המכונה השבורה תוקנה. בתמונה דומה נתקלו פעילי מען כאשר חזרו והגיעו ללשכת התעסוקה ב- 1.4.
אין ספק שלולא ההתערבות של פעילי מען, מאות נשים היו עומדות בתור עד בוש לפני שמישהו מהלשכה היה מואיל לבדוק מה מצב המכונות. פעילי מען ימשיכו לפקוד את לשכת התעסוקה ולדרוש מהמנהל לפעול כחוק ולספק לדורשות ודורשי העבודה הפלסטינים בירושלים המזרחית תנאי המתנה אנושיים ויחס מכבד.
