שמחון מקים לתחייה את תכנית ויסקונסין הכושלת

שר התמ"ת החליף את המנכ"ל כדי לקדם תכניות להפרטת הטיפול במובטלים. הממשלה מחסלת מקומות עבודה ומאפשרת ייבוא עובדים זרים על חשבון עובדים מקומיים. היזמה להקמת מרכזי הכוון תעסוקתיים הוא למעשה חידושה של תכנית ויסקונסין. הפתרון לאבטלה והעוני הוא ביצירת מקומות עבודה והרחבת תכניות להכשרה מקצועית.

שנתיים אחרי כשלונה ופירוקה של תכנית ויסקונסין חוזר שר התמ"ת שלום שמחון להחזרתה בדרך שונה. "מרכזי הכוון תעסוקתי" שעליהם הכריז שמחון לאחרונה אמורים לסייע לעובדים ערבים להשתלב בשוק העבודה. בניגוד לתוכנית ויסקונסין, אין חובה להשתתף בה, והג'וינט, ארגון שאינו למטרות רווח, יקבל את התקציבים, שינועו בין 100 ל- 200 מליון ש"ח. עם זאת היא מעוררת את חששם של עובדי שרות התעסוקה, שמדובר בצעד לקראת הפרטת השרות הציבורי.

בדיקה של המספרים מאששת את חששם של עובדי שרות התעסוקה. יתר על כן מינוי מנכ"ל שרות התעסוקה החדש, בועז הירש, בראשית פברואר מבשר גם הוא שינוי כוון. במקום המנכ"ל הפורש יוסי פרחי שיצא נגד מרכזי ההכוון ודרש לחזק את שרות התעסוקה מצביעה בחירתו של הירש על חיזוק קו ההפרטה שאותו מוביל שמחון.

הירש ששימש בתפקידים הקשורים לסחר חוץ במשרד התמ"ת הועדף במכרז על פני מועמדים שלהם נסיון רב בנושא התעסוקה. ההערכה היא שבחירתו נובעת דווקא מהאוריינטציה העיסקית שלו.

משרד התמ"ת בראשות שמחון מתייצב בכל כובד משקלו על הכוון שאותו מכתיב האוצר מזה שנים שפרושו חיסול השרות הציבורי כולל הטיפול במובטלים ובהכשרה מקצועית לעובדים. ואת ההכשרה המקצועית לעובדים.

למרות כשלונה וביטולה של תכנית ויסקונסין בשנת 2010 המשיכה הממשלה לחפש דרכים לחדשה. התכנית שעליה הוכרז כעת תחת השם "מרכזי הכוון תעסוקתיים" מטרתה לרכז משאבים לטיפול בבעית האבטלה במגזר הערבי, על ידי הקמת מרכזים ב- 20 ישובים ערבים. לפי הודעת משרד התמ"ת הכוונה היא לקדם את "סיכויי האוכלוסיות האמורות להשתלב בעולם העבודה באופן הטוב ביותר".

היות ומרכז מסוג זה כבר פועל בשגב שלום (בנגב) ניתן לבחון לפי פעילותו בשנתיים האחרונות את אופי התכנית. לפי אתר התמ"ת הישוב שגב שלום משתייך לאשכול העשירי והעני ביותר בארץ. מדובר ביישוב בדואי באזור באר שבע, שמתגוררים בו כ-7,500 תושבים, כאשר 57% מהשכירים משתכרים שכר מינימום ומטה. השכר הממוצע לחודש לשכיר בישוב עומד על 3,859 ₪, בין השאר בשל רמת השכלה נמוכה. 31% מהתושבים לא השלימו 9 שנות לימוד.

סל השירותים המוצע במרכז ההכוון שקיים כאמור במקום מזה שנתיים עלובן: "אבחונים והכוונה מקצועית, סדנאות להקניית כישורים לעולם העבודה, הדרכה בניהול כלכלת המשפחה, הקניית מיומנויות בסיס לעולם העבודה, סיוע בכתיבת קו"ח, סימולציות לראיונות עבודה, וכו'". השאלה היא, איך בדיוק תסייע תכנית שמלמדת עובדים להכין קורות חיים ולנהל את כלכלת המשפחה להתמודד עם העדר מקומות עבודה בנגב, וכיצד היא תעזור לעובדים שרמת השכלתם נמוכה, להתקדם ממצב בו הם מועסקים במשרות בלתי מקצועיות בשכר מינימום ומטה?

בעבר הציע שרות התעסוקה אפשרות להשתלב בקורסים להשלמת השכלה, כולל בגרות. אפשר היה לבחור בין קורסים מקצועיים ורציניים במקצועות מבוקשים כמו חרטות, חשמלאות, מכונאות ובניין. כל אלו קוצצו, לא רק ברמת בתי הספר המקצועיים, שהפסיקו לתת השכלה טכנית, אלא גם בחיסול הדרגתי של האגף להכשרה מקצועית של התמ"ת. לפי נתוני מכון המחקר "אדווה", בין שנת 2000 ל- 2009, ירד מספר המשתתפים בקורסים להכשרה מקצועית למבוגרים מ- 38,000 לכ- 7,300. התקציב להכשרת מבוגרים, ירד מ- 159 מליון ש' בשנת 2000 ל- 43 מליון ש' בשנת 2011, קיצוץ של כמעט שני שליש. אותם 116 המליון שנחסכו בהכשרה מקצועית, יופנו עתה למרכזי ההכוון המיותרים של השר שמחון.

מקום נוסף שבו השקעה של 100 מליון ש"ח יכלה לקדם אלפי עובדים בסולם המקצועי, הוא המכללות הטכנולוגיות, שנציגיהן הגיעו לדיון דחוף בועדת החינוך של הכנסת ביולי האחרון, להתריע שהן עומדות בפני קריסה, וכי למכללות חסר 140 מליון ש"ח כדי למנוע התמוטטות.

הבעיה אינה מתמצה בהכשרה מקצועית. הפתרון האמיתי לבעיה האבטלה טמון ביצירת מקומות עבודה איכותיים. אלא שהממשלה, שמנופפת בדגל השוק החופשי והעדר מעורבות ממשלתית בכלכלה, דוחפת לחיסול מקומות עבודה ומפעלים. יתר על כן במשך שנים שימש השר שמחון בתפקיד שר החקלאות ובמעמדו זה פעל בנמרצות כדי להגדיל ייבוא של עובדים זרים זולים. כל עוד ממשיך ייבוא העובדים הזרים לחקלאות, לבניין ובסיעוד נחסמת דרכם של עשרות אלפי מובטלים בישראל – בעיקר נשים ערביות – להשגת מקום עבודה.

לכן, אין ממש בנסיון של שמחון לדאוג למובטלים ביישובים הערביים. העובדה שהוא עושה שימוש בארגון פילנתרופי שלא למטרות רווח כדי לקדם את התכנית החדשה אינה משנה את מהות העניין. זוהי צורה נוספת לייבש את השרות הציבורי, וליצור גן עדן לבעלי עסקים על חשבון העובדים.

בשם המובטלים הערבים בגליל ובנגב, אפשר בהחלט להגיד לשר התמ"ת: "לא תודה". בשביל לקבל עבודה אצל קבלני הניקיון המקומיים, תמורת שכר מינימום וללא זכויות, אנחנו לא זקוקים למרכזי הכוון תעסוקתי, וגם לא בקורות חיים מנוסחים היטב. כאשר הממשלה תעודד יצירת מקומות עבודה אמיתיים, ותפסיק לייבא עבדים מתאילנד וסין, או אז יהיה לנו צורך באגף הכשרה שידע להכשיר עובדים לתעשיה וחקלאות מודרניים.

עוד

התארגנות עובדים

'מען – ארגון עובדים' חתם על הסכם קיבוצי שלישי בעמותת יד ביד ("הדו-לשוני")

ההסכם משפר את שכרם ותנאי עבודתם של כ- 250 עובדות ועובדים המועסקים ב-6 מרכזים חינוכיים וכן במטה העמותה ובהן עובדות חינוך – מהפעוטון ועד לתיכון, עובדות מנהלה (ניקיון, אבות בית, מזכירות ועוד), עובדות המטה ועוד.

המשך
פרויקט מזרח ירושלים

המקרה של הדאיה: עזבה את עבודתה מסיבות בריאותיות – קיבלה את כל זכויותיה כמפוטרת

הדאיה, בת 58 ממזרח ירושלים היא המפרנסת היחידה של משפחתה, וששת ילדיה תלויים בה. היא לא רצתה לעזוב את עבודתה, אך בגלל מצבה הבריאותי לא יכלה להמשיך לעבוד. בעזרת מען היא קיבלה את מלוא פיצויי הפיטורים שמגיעים למי שמתפטרת בשל מצב רפואי, והבטיחה את זכאותה לדמי אבטלה כבר מהיום הראשון.

המשך
פרויקט מזרח ירושלים

עובדת פלסטינית-ירושלמית העיזה ועמדה על שלה והצליחה לבטל האשמת שווא בגניבה ופיטורים שרירותיים

שוק העבודה במזרח ירושלים משתנה: נשים מתחילות להבין שהן לא חייבות להיות רק נשים שמרצות את כולם וכי יש להן זכויות והן יכולות להרים את קולן. אתן לא לבד! הקשבנה לסיפור של עולא, שיחד עם 'מען' הצליחה לעמוד מול כוונת מעסיקה לפטרה אחרי שהואשמה על ידי המנהלת הישירה שלה בגניבה:

המשך
עובדים ועובדות פלסטינים

במקום מעצרים ראוותניים צריך להחזיר עובדים פלסטינים לאתרי הבנייה

הסכם הפסקת האש בין ישראל לחיזבאללה שנכנס לתוקף ביום ד' 27.11, מסמן את סופה של המלחמה. אם אכן הוא יחזיק מעמד תתחיל תקופה של שיקום שמשמעותה גידול דרמטי בצורך בעובדים לענף הבניין. בינתיים, עשרות אלפי עובדים פלסטינים מחכים לרגע בו תחליט הממשלה להתיר את חזרתם לאתרי הבניין בישראל. אלפי קבלני בניין משוועים גם הם לכוח אדם מיומן ומדווחים שהעובדים הזרים שהגיעו אליהם מעטים מדי ולא מקצועיים ברמה מספקת.

המשך
פרויקט מזרח ירושלים

העובדת לא ויתרה. התמודדה עם מנהל מטריד ונשארה בעבודה!

האם הרגשתם פעם שמנהל שלכם במקום העבודה מתייחס אליכם כאל אשפה שיש לפנות מהדרך? אינתיסאר חוותה את המצב הזה. המנהל הישיר שלה הטריד אותה. לאחר מכן הוא פעל לסלק אותה מהדרך ולגרום לה לעזוב. אלא שהיא לא הסכימה ל”התפנות” כל כך בקלות. בעזרת הפעילות הנחושה של משרד מען בירושלים היא אזרה אומץ והצליחה לשמור על מקום העבודה. לקח חשוב לכל עובד ובעיקר לנשים עובדות.

המשך
עובדים ועובדות פלסטינים

בית-הדין לעבודה חייב את חברת מיה תעשיות מזון בע"מ בפיצוי על הטרדה מינית של עובדת פלסטינית שהועסקה במפעל במישור אדומים

ביום 6.10.2024 פורסם פסק-דינו של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים (כב' השופטת רחל בר"ג-הירשברג) בתביעה של עובדת לשעבר של מפעל "מיה תעשיות מזון בע"מ" במישור אדומים.

המשך

אנא כתבו את שמכם המלא, טלפון ותיאור קצר של נושא הפנייה, ונציג\ה של מען יחזרו אליכם בהקדם האפשרי.

رجاءً اكتبوا اسمكم الكامل، الهاتف، ووصف قصير حول موضوع توجهكم، ومندوب عن نقابة معًا سيعاود الاتصال بكم لاحقًا








כארגון שמחויב לזכויות עובדים ללא הבדלי דת, גזע, לאום, מגדר או מקצוע - דמוקרטיה היא נשמת אפינו.
מען מתנגד בחריפות לחוקי ההפיכה המשטרית שממשלתם הקיצונית של נתניהו, לוין, בן גביר וסמוטריץ' מנסה לכפות.

ללא דמוקרטיה אין זכויות עובדים,
כשם שארגון עובדים לא יכול להתקיים תחת דיקטטורה.

רק ניצחון המחנה הדמוקרטי יאפשר לפתח דיון בשאלה הפלסטינית, ולהגיע לפתרון אלטרנטיבי לכיבוש ולאפרטהייד, תוך הבטחת זכויות אדם ואזרח לכל, ישראלים ופלסטינים כאחד. כל עוד משטר האפרטהייד מתקיים, המחנה הדמוקרטי לא יצליח להביס את הפשיסטים הישראלים. לכן מען פועל לצרף את החברה הערבית והפלסטינית למחאה.

אנו מזמינים אותך:

לצעוד איתנו בהפגנות ולבנות אלטרנטיבה איגוד מקצועית, יהודית-ערבית דמוקרטית בישראל. הצטרפו היום לקבוצת הווטסאפ השקטה שלנו "צועדות/צועדים עם מען במחאה"

להצטרף למען ולאגד עובדים במקום העבודה שלך . קראו כאן איך מתאגדים במען.

לעקוב אחרי העבודה של מען ברשתות החברתיות