שמחון מקים לתחייה את תכנית ויסקונסין הכושלת

שר התמ"ת החליף את המנכ"ל כדי לקדם תכניות להפרטת הטיפול במובטלים. הממשלה מחסלת מקומות עבודה ומאפשרת ייבוא עובדים זרים על חשבון עובדים מקומיים. היזמה להקמת מרכזי הכוון תעסוקתיים הוא למעשה חידושה של תכנית ויסקונסין. הפתרון לאבטלה והעוני הוא ביצירת מקומות עבודה והרחבת תכניות להכשרה מקצועית.

שנתיים אחרי כשלונה ופירוקה של תכנית ויסקונסין חוזר שר התמ"ת שלום שמחון להחזרתה בדרך שונה. "מרכזי הכוון תעסוקתי" שעליהם הכריז שמחון לאחרונה אמורים לסייע לעובדים ערבים להשתלב בשוק העבודה. בניגוד לתוכנית ויסקונסין, אין חובה להשתתף בה, והג'וינט, ארגון שאינו למטרות רווח, יקבל את התקציבים, שינועו בין 100 ל- 200 מליון ש"ח. עם זאת היא מעוררת את חששם של עובדי שרות התעסוקה, שמדובר בצעד לקראת הפרטת השרות הציבורי.

בדיקה של המספרים מאששת את חששם של עובדי שרות התעסוקה. יתר על כן מינוי מנכ"ל שרות התעסוקה החדש, בועז הירש, בראשית פברואר מבשר גם הוא שינוי כוון. במקום המנכ"ל הפורש יוסי פרחי שיצא נגד מרכזי ההכוון ודרש לחזק את שרות התעסוקה מצביעה בחירתו של הירש על חיזוק קו ההפרטה שאותו מוביל שמחון.

הירש ששימש בתפקידים הקשורים לסחר חוץ במשרד התמ"ת הועדף במכרז על פני מועמדים שלהם נסיון רב בנושא התעסוקה. ההערכה היא שבחירתו נובעת דווקא מהאוריינטציה העיסקית שלו.

משרד התמ"ת בראשות שמחון מתייצב בכל כובד משקלו על הכוון שאותו מכתיב האוצר מזה שנים שפרושו חיסול השרות הציבורי כולל הטיפול במובטלים ובהכשרה מקצועית לעובדים. ואת ההכשרה המקצועית לעובדים.

למרות כשלונה וביטולה של תכנית ויסקונסין בשנת 2010 המשיכה הממשלה לחפש דרכים לחדשה. התכנית שעליה הוכרז כעת תחת השם "מרכזי הכוון תעסוקתיים" מטרתה לרכז משאבים לטיפול בבעית האבטלה במגזר הערבי, על ידי הקמת מרכזים ב- 20 ישובים ערבים. לפי הודעת משרד התמ"ת הכוונה היא לקדם את "סיכויי האוכלוסיות האמורות להשתלב בעולם העבודה באופן הטוב ביותר".

היות ומרכז מסוג זה כבר פועל בשגב שלום (בנגב) ניתן לבחון לפי פעילותו בשנתיים האחרונות את אופי התכנית. לפי אתר התמ"ת הישוב שגב שלום משתייך לאשכול העשירי והעני ביותר בארץ. מדובר ביישוב בדואי באזור באר שבע, שמתגוררים בו כ-7,500 תושבים, כאשר 57% מהשכירים משתכרים שכר מינימום ומטה. השכר הממוצע לחודש לשכיר בישוב עומד על 3,859 ₪, בין השאר בשל רמת השכלה נמוכה. 31% מהתושבים לא השלימו 9 שנות לימוד.

סל השירותים המוצע במרכז ההכוון שקיים כאמור במקום מזה שנתיים עלובן: "אבחונים והכוונה מקצועית, סדנאות להקניית כישורים לעולם העבודה, הדרכה בניהול כלכלת המשפחה, הקניית מיומנויות בסיס לעולם העבודה, סיוע בכתיבת קו"ח, סימולציות לראיונות עבודה, וכו'". השאלה היא, איך בדיוק תסייע תכנית שמלמדת עובדים להכין קורות חיים ולנהל את כלכלת המשפחה להתמודד עם העדר מקומות עבודה בנגב, וכיצד היא תעזור לעובדים שרמת השכלתם נמוכה, להתקדם ממצב בו הם מועסקים במשרות בלתי מקצועיות בשכר מינימום ומטה?

בעבר הציע שרות התעסוקה אפשרות להשתלב בקורסים להשלמת השכלה, כולל בגרות. אפשר היה לבחור בין קורסים מקצועיים ורציניים במקצועות מבוקשים כמו חרטות, חשמלאות, מכונאות ובניין. כל אלו קוצצו, לא רק ברמת בתי הספר המקצועיים, שהפסיקו לתת השכלה טכנית, אלא גם בחיסול הדרגתי של האגף להכשרה מקצועית של התמ"ת. לפי נתוני מכון המחקר "אדווה", בין שנת 2000 ל- 2009, ירד מספר המשתתפים בקורסים להכשרה מקצועית למבוגרים מ- 38,000 לכ- 7,300. התקציב להכשרת מבוגרים, ירד מ- 159 מליון ש' בשנת 2000 ל- 43 מליון ש' בשנת 2011, קיצוץ של כמעט שני שליש. אותם 116 המליון שנחסכו בהכשרה מקצועית, יופנו עתה למרכזי ההכוון המיותרים של השר שמחון.

מקום נוסף שבו השקעה של 100 מליון ש"ח יכלה לקדם אלפי עובדים בסולם המקצועי, הוא המכללות הטכנולוגיות, שנציגיהן הגיעו לדיון דחוף בועדת החינוך של הכנסת ביולי האחרון, להתריע שהן עומדות בפני קריסה, וכי למכללות חסר 140 מליון ש"ח כדי למנוע התמוטטות.

הבעיה אינה מתמצה בהכשרה מקצועית. הפתרון האמיתי לבעיה האבטלה טמון ביצירת מקומות עבודה איכותיים. אלא שהממשלה, שמנופפת בדגל השוק החופשי והעדר מעורבות ממשלתית בכלכלה, דוחפת לחיסול מקומות עבודה ומפעלים. יתר על כן במשך שנים שימש השר שמחון בתפקיד שר החקלאות ובמעמדו זה פעל בנמרצות כדי להגדיל ייבוא של עובדים זרים זולים. כל עוד ממשיך ייבוא העובדים הזרים לחקלאות, לבניין ובסיעוד נחסמת דרכם של עשרות אלפי מובטלים בישראל – בעיקר נשים ערביות – להשגת מקום עבודה.

לכן, אין ממש בנסיון של שמחון לדאוג למובטלים ביישובים הערביים. העובדה שהוא עושה שימוש בארגון פילנתרופי שלא למטרות רווח כדי לקדם את התכנית החדשה אינה משנה את מהות העניין. זוהי צורה נוספת לייבש את השרות הציבורי, וליצור גן עדן לבעלי עסקים על חשבון העובדים.

בשם המובטלים הערבים בגליל ובנגב, אפשר בהחלט להגיד לשר התמ"ת: "לא תודה". בשביל לקבל עבודה אצל קבלני הניקיון המקומיים, תמורת שכר מינימום וללא זכויות, אנחנו לא זקוקים למרכזי הכוון תעסוקתי, וגם לא בקורות חיים מנוסחים היטב. כאשר הממשלה תעודד יצירת מקומות עבודה אמיתיים, ותפסיק לייבא עבדים מתאילנד וסין, או אז יהיה לנו צורך באגף הכשרה שידע להכשיר עובדים לתעשיה וחקלאות מודרניים.

עוד

עובדים ועובדות פלסטינים

קו לעובד ומען לרשות האוכלוסין: יש לאפשר לעובדים הפלסטינים, שפרנסתם נגדעה לפני 4 חודשים, למשוך את כספם מקרן הפנסיה מבלי שההיתר שלהם יתבטל.

קו לעובד ומען לרשות האוכלוסין: יש לאפשר לעובדים הפלסטינים, שפרנסתם נגדעה לפני 4 חודשים, למשוך את כספם מקרן הפנסיה מבלי שההיתר שלהם יתבטל.
Kav LaOved – קו לעובד ומען, ארגוני זכויות עובדים, פנו לרשות האוכלוסין – האחראית על העסקת עובדים פלסטינים – בבקשה לנקוט בצעדים שיקלו על סבלם של העובדים מחד וימנעו כאוס בשוק העבודה מאידך. הפנייה הציעה פתרון יצירתי למצב אבסורדי: מצד אחד הממשלה מונעת כניסת עובדים פלסטינים, ומאידך מונעת מהם אפשרות לפדות את חסכונותיהם הפנסיוניים בקרן עמיתים.

המשך
עובדים ועובדות פלסטינים

אי אפשר לדחות עוד את ההחלטה – יש להחזיר את העובדים הפלסטינים לעבודה בישראל עכשיו

מערכת הביטחון מנהלת בימים אלו דיונים קדחתניים בניסיון למנוע התלקחות בגדה המערבית. לפי ידיעה בוויינט הבוקר (יום ב' 5.2) הדיון מתמקד בשתי שאלות: האם להכניס את 100 אלף הפועלים הפלסטינים עם היתר לעבוד בישראל; והאם להתיר למתפללים מוסלמים מהגדה שיאושרו להיכנס לירושלים במהלך החג. הערכת גורמי הביטחון היא שחודש רמדאן, שיחל השנה ב-10 במרץ, עלול להיות נפיץ יותר מתמיד על רקע המלחמה בעזה, ולכן השאלות האלו מוגדרות כקריטיות.

המשך
פרויקט מזרח ירושלים

מתייצבים בשירות התעסוקה ולא רוצים שזכויותיכם יפגעו? חוששים להגיע לשירות התעסוקה בגלל העומס? ארגון "מען" עושה לכם סדר!

מאז 7/10, השתנו הנהלים של שירות התעסוקה. נכון להיום, שתי לשכות התעסוקה בירושלים פתוחות ומקבלות קהל ללא תור. עם זאת, לשכות התעסוקה עמוסות מאוד.

המשך
עובדים ועובדות פלסטינים

הממשלה בונה על עובדים זרים במקום פלסטינים – ורק מחמירה את הבעיה

הכתבה שפרסם היום 4.1 "כלכליסט" מבקרת בחריפות את מדיניות הממשלה בכל הקשור לנושא העובדים הפלסטינים ומדגישה כי עובדים זרים אינם יכולים להוות אלטרנטיבה לענף הבניין. כתב כלכליסט, שלמה טייטלבאום, מצטט כלכלנים וגורמים בענף הבניין שמאשרים את מה שטוען מען ארגון עובדים מזה זמן.

המשך
עובדים ועובדות פלסטינים

חזרת העובדים הפלסטינים לישראל: צורך קיומי לישראל ולפלסטינים

עד ה-7 באוקטובר הועסקו בשוק העבודה הישראלי למעלה מ-200 אלף עובדים פלסטינים מהגדה ועזה. עבודה שהיא למעלה מ-20% מהתל"ג הפלסטיני, כ- 3.5 מליארד דולר בשנה. עם פרוץ המלחמה הוכרז בישראל מצב חירום, נאסרה כניסת פלסטינים לישראל, ונסגרו באופן מוחלט 11 מחסומים המקשרים בין הגדה המערבית לישראל. כך נותרו מאות אלפי משפחות פלסטיניות ללא מקור פרנסה במשך חודשיים וחצי, וללא אופק לחזרה לעבודה. וגם המעסיקים הישראלים מתקשים לחזור לתפקוד בלי עובדיהם.

המשך

אנא כתבו את שמכם המלא, טלפון ותיאור קצר של נושא הפנייה, ונציג\ה של מען יחזרו אליכם בהקדם האפשרי.

رجاءً اكتبوا اسمكم الكامل، الهاتف، ووصف قصير حول موضوع توجهكم، ومندوب عن نقابة معًا سيعاود الاتصال بكم لاحقًا








כארגון שמחויב לזכויות עובדים ללא הבדלי דת, גזע, לאום, מגדר או מקצוע - דמוקרטיה היא נשמת אפינו.
מען מתנגד בחריפות לחוקי ההפיכה המשטרית שממשלתם הקיצונית של נתניהו, לוין, בן גביר וסמוטריץ' מנסה לכפות.

ללא דמוקרטיה אין זכויות עובדים,
כשם שארגון עובדים לא יכול להתקיים תחת דיקטטורה.

רק ניצחון המחנה הדמוקרטי יאפשר לפתח דיון בשאלה הפלסטינית, ולהגיע לפתרון אלטרנטיבי לכיבוש ולאפרטהייד, תוך הבטחת זכויות אדם ואזרח לכל, ישראלים ופלסטינים כאחד. כל עוד משטר האפרטהייד מתקיים, המחנה הדמוקרטי לא יצליח להביס את הפשיסטים הישראלים. לכן מען פועל לצרף את החברה הערבית והפלסטינית למחאה.

אנו מזמינים אותך:

לצעוד איתנו בהפגנות ולבנות אלטרנטיבה איגוד מקצועית, יהודית-ערבית דמוקרטית בישראל. הצטרפו היום לקבוצת הווטסאפ השקטה שלנו "צועדות/צועדים עם מען במחאה"

להצטרף למען ולאגד עובדים במקום העבודה שלך . קראו כאן איך מתאגדים במען.

לעקוב אחרי העבודה של מען ברשתות החברתיות