למרות ששכר המינימום עלה ביולי ב-250 ₪ והגיע ל-4,100 ₪ בחודש, שכרם של נהגי המשאיות דווקא נשחק, ובמקרים מסוימים אפילו ירד. הסיבה לכך, לטענת חברות תובלה שונות, היא המיתון שגרם להאטה בקצב העבודה.
לכאורה שכר הנהגים גבוה משכר המינימום, שכן רובם משתכרים 7,000-9,000 ₪ ברוטו לחודש. אלא שההסכם הקיבוצי בענף קובע כי שכר המינימום הוא שכר הבסיס של הנהג, אליו מתווספות תוספות שונות ופרמיה שהחברות לא מגלות לעובדיהן כיצד היא מחושבת. שיטת הפרמיה כידוע היא שמאלצת את הנהגים לעבוד לפחות 12 שעות, כדי להבטיח את גובה שכרם.
העלאת שכר המינימום היתה אמורה להעלות את שכר הבסיס של הנהג ובכך את שכרו הכולל, אולם חלק מחברות ההובלה המשיכו לשלם את השכר הישן, דבר המהווה עבירה על החוק. חברות אחרות היו קצת יותר מתוחכמות. הן העלו את שכר הבסיס, אך את התוספת הן קיזזו מהפרמיה המשולמת לנהג, ובכך נותר השכר כשהיה.
הטענה של החברות היא כי חלה האטה במשק. אלא שטענה זאת אינה מוצדקת, כי מי שמנע מנהגים להתאגד בוועדי עובדים ולקבל חלק מרווחיו בעת צמיחה ושגשוג, לא יכול לדרוש מהם לשלם את מחיר המשבר.
יחס החברות לעובדיהן, במשך שנים רבות, הוא לא הוגן. הן מפטרות או מאיימות בפיטורים על מי שמנסה להתאגד, הן משחקות בחישובי הפרמיות, הן מסתירות מהנהגים מידע אמיתי לגבי תפוקות החברה ומצבה הכלכלי, ואינן משתפות אותם בשום צורה ברווחים. גם כאשר מועלית טענה של האטה בפעילות, לא מוצגים נתונים כלכליים אמיתיים, ונהגים נדרשים להאמין לבעל הבית ולוותר על שכרם רק בגלל שהוא טוען שיש לו קשיים.
ארגון העובדים מען שמאגד אלפי נהגי המשאיות, דורש מחברות התובלה שקיפות והגינות. הגיע הזמן שנהגי המשאיות בישראל יועסקו בהסדר שכר הוגן, המכיר בהם כעובדים מקצועיים, וקובע בהתאם לכך שכר בסיס גבוה משכר המינימום, ומתגמל את העובדים לפי שעות עבודתם בפועל ולא לפי פרמיות.
