התאונה המחרידה במכרה הפחם בסומא, טורקיה, שגרמה למותם של למעלה מ-300 כורים, חשפה את העצבים החשופים של טורקיה. הממשלה של ארדואן מואשמת בתמיכה וחיפוי לחברות פרטיות שאחראיות להרג של עובדים. לפי המאמר שפורסם מייד לאחר התאונה עוברת טורקיה מאז 2002 תהליך מהיר של הפרטה. התוצאה היא עליה דרמטית במספר תאונות העבודה בטורקיה שעלו בתקופה זו בשעור של 40 אחוז. הממשלה של ארדואן שמעודדת כוון זה מואשמת כיום בכך שלא רק שעודדה העסקה קבלנית שמזניחה אמצעי בטיחות ובריאות, אלא בנוסף מספקת כיסוי למעסיקים עברייניים בהעדר פיקוח על מקומות עבודה.
מאת קיוונצ' אליאסיק* פורסם בב 14 במאי 2014
ב 13 במאי 2014 טורקיה חזתה בפיצוץ הגדול ביותר במכרה פחם בהיסטוריה של המדינה. מדווח על יותר מאלף כורים הלכודים במכרה אשר בבעלות פרטית ומספר האבידות בנפש עולה כל שניה. יותר מ 230 כורים נהרגו לפי הדיווח האחרון שקיבלנו. בין המתים ישנו ילד בן 15, כמאל ילדיז, ויותר מ 80 כורים ואנשי כוחות חילוץ פצועים נמצאים בית החולים.
למרבה הצער אין הודעות רשמיות מהרשויות לגבי מספר האבידות בנפש וסיבת התאונה. משפחות הכורים מחכות בחרדה מול הבור הממוטט או מול בית החולים בתקווה לשמוע שאהוביהם ניצלו.
איזור סומא ידוע במכרות הפחם שלו. זו לא תהיה טעות לומר שסומא היא לב אזור מכרות הפחם. אחרי הפרטת מכרות הפחם במשך הרבה שנים התרחשו הרבה מאוד תאונות עבודה. מכרות הפחם הם רק דוגמא אחת לתאונות העבודה שהתרחשו לאורך תקופה ארוכה בענפי תעשייה אחרים בטורקיה. כדי לתת קצת מספרים: מספר תאונות העבודה בטורקיה עלה ב 40 אחוז בין 2002 ל 2011. זהו מספר גדול מכדי להתעלם ממנו. הסיבה המרכזית לגדילה בתאונות העבודה היא שיטת ההעסקה הקבלנית הרווחת, היעדר אמצעי בטיחות ובריאות ופיקוח בלתי מספיק של הרשויות על מקומות עבודה.
על מנת למשוך את תשומת לב הממשלה בנושא זה, העלה חבר פרלמנט ממפלגת האופוזיציה המרכזית, CHP, אוזגור אוזל, בפרלמנט הצעה לחקור את תאונות העבודה ואמצעי הבטיחות בסומא. הצעה זו נדחתה על ידי קולות מפלגת השלטון.
"סומא אחזקות" היא הבעלים של מכרה הפחם באזור של סומא בפרבר מניסה. על פי הדיווחים, נעשתה ביקורת לאחרונה במכרה בו התרחשה התאונה. אז הפקחים קבעו שכל האמצעים והטכנולוגיה בשימוש במכרה עומדים בקו התקן על פי החקיקה הרלוונטית. לעומת זאת, עד היום החברה לא יכלה אפילו להצהיר על מספר העובדים שהיו בתוך המכרה בזמן התאונה. זה מעלה שאלות בנוגע לאישור הטכנולוגיה והתאימות שלה, זאת מבלי לדבר על הביקורת עצמה.
"סומא אחזקות" היא חברה בבעלות פרטית המנוהלת בשיטת "השכרה בתמורה לפחם". המחיר לטון פחם היה בין 130-140 דולר לפני שסומא אזקות רכשה את המכרה, אבל החברה הורידה את המחיר לטון פחם ל 23.8 דולר אחרי הרכישה. דבר המעיד בבירור שהחברה העבירה את הרווח שעשתה מהמכרות לענף הבנייה. החברה היא גם הבעלים של גורד שחקים מפורסם באיסטנבול בשם "מגדל השידרה". רוב העובדים אינם רשומים או עובדים עבור שכר מינימום.
בעלי תפקידים בממשלה, הרשויות המקומיות והתקשורת הממוסדת מנסים לכסות את מניין ההרוגים ואף מפרסמים מספרים מטעים ובלתי מציאותיים. מידע בלתי מבוסס בנוגע לאמצעי הבטיחות התעסוקתית בהם נקטה החברה מפורסם לציבור שוב ושוב על מנת להזכיר שתאונות במכרות פחם הינן דבר בלתי נמנע. זה לא צודק ולא מקובל שראש הממשלה של טורקיה, רג'פ טייפ ארדואן, קורא למסיבת עיתונאים 24 שעות לאחר התאונה ואומר ש"תאונות אלה הן דבר שבשגרה".
רק שבוע שעבר המשרד לעבודה ולביטוח לאומי ארגן סימפוזיון בינלאומי לבריאות ובטיחות בעבודה. השר התרברב בשיפור באמצעי הבריאות והבטיחות בעבודה בטורקיה, והאשים את האיגודים המקצועיים שאינם תורמים לנושא. חשוב לזכור שבאחד במאי השנה הרשויות חסמו את כל הרחובות והקשו על פעילי האיגודים המקצועיים להעלות את נושא הבריאות והבטיחות התעסוקתית באופן ציבורי באירועי האחד במאי.
היום מארגנים האיגודים המקצועיים פעולות במקומות עבודה ובמרכזי ערים. חברי הפדרציות של האיגודים העולמית (ITUC) והאירופאית (ETUC), והפדרציות של האיגודים המקצועיים הטורקיות DISK ו KESK, יחד עם איגוד לשכת המהנדסים והארכיטקטים הטורקיים (TMMOB), וה TTB, איגוד הרפואה הטורקי, הכריזו על שביתה כללית מחר. פעילים איגוד מקצועיים, אקטיביסטים, סטודנטים ופועלים מתאספים להפגין בכיכר טקסים ומול המשרדים הראשיים של החברה מחר, על מנת להזכיר להם את החובה והאחריות של בעלי תפקידים בממשלה בנושא בריאות ובטיחות תעסוקתיים ולשים סוף להעסקה קבלנית המובילה להפרה של זכויות עובדים.
על פי איגודים מקצועיים בטורקיה, ישנה שיטה של העסקה קבלנית שמכוונת להביא למיקסום רווח על חשבון האנושיות. זו שיטה הרואה בבריאות ובבטיחות התעסוקתית של העובדים כמצרך יקר מדי. החברה אינה האחראית הבלעדית לרציחות, שכן הרשויות, אשר לא ערכו את הביקורות הנחוצות והנאותות, שותפות לפשע גם כן.
יש לנו תקווה. אנו מחכים לחדשות טובות… אך אנו גם אבלים. מרלה טראוויס שר את השיר שלו "16 טון" לכורים של סומא: "סנט פיטר, אל תקרא לי, כי אני לא בא \ אני חייב את נשמתי לחנות החברה."
• הכותב קיוואנצ' אליאסיק הוא הממונה על הקשרים הבינלאומיים בפדרצית האיגודים דיסק (DISK) שמאגדת 330 אלף עובדים טורקים בתעשיות שונות. עיקר חבריה מועסקים על ידי המגזר הפרטי.
