דוח עיר עמים: "עקורים בעירם"

דוח עיר עמים: "עקורים בעירם" – מדיניות ישראל במזרח ירושלים והשפעתה על השכונות הפלסטיניות הירושלמיות שמעבר לגדר ההפרדה

לדו"ח המלא: עקורים בעירם

שכונות ירושלים המזרחית שנותרו מעבר לגדר ההפרדה מהוות תמונת מראה לתהליכים הכוללים בירושלים המזרחית וליחסה של מדינת ישראל אל האוכלוסייה הפלסטינית החיה בעיר. דוח עיר עמים "עקורים בעירם" סוקר את מכלול ההיבטים במדיניות ישראל כלפי תושבי מזרח ירושלים אשר הובילו למצב הנוכחי, שבו עשרות אלפי פלסטינים, תושבי העיר, נקטעו ממנה בעקבות הקמת גדר ההפרדה ובד-בבד ננטשו כמעט לחלוטין על ידי רשויות המדינה והעיריה.
מאז 1967 ערערה המדיניות הישראלית על עצם הזיקה והשייכות של התושבים הפלסטינים לעיר מולדתם, ירושלים. במהלך השנים הופקעו שטחים רבים לצורך הקמת שכונות/התנחלויות או "גנים לאומיים" והוקמו מאחזים יהודיים בלב שכונות פלסטיניות. במקביל, הוטלו הגבלות קשות על תכנון, בנייה ורישום קרקעות של פלסטינים. מעמד התושבות, שהיה מלכתחילה מעמד מופחת, הפך בהחלטת בית-המשפט העליון למעמד "מופשט" היכול "לפקוע מעצמו", ובעקבות כך נעשה בו שימוש נרחב לשם עקירת אלפי תושבים פלסטינים מהעיר. הרשויות הממשלתיות והעירוניות הנהיגו מדיניות של הזנחה וקיפוח במתן שירותים ובבניית תשתיות. התקציב המיועד לשכונות הפלסטיניות עומד על כעשירית מתקציב העיריה, אף כי אוכלוסייתן מתקרבת לשיעור של כ-40% מאוכלוסיית העיר כולה. הזנחה זו, בשילוב הגורמים האחרים, הפכה את התושבים הפלסטינים של ירושלים לקולקטיב העני ביותר בישראל. עם בניית הגדר ההפרדה התגבר מכבש הלחצים על תושבי מזרח ירושלים ודחק את העניים שבהם אל השכונות שהגדר ניתקה למעשה מהעיר.

גדר ההפרדה שבנייתה באזור ירושלים החלה בשנת 2004 נועדה להוות מכשול ביטחוני, אך בו זמנית, שימשה להגדרת גבול פוליטי ומדיני לירושלים אשר נועד להבטיח את המשך שליטתה של ישראל על מזרח העיר וסביבותיה ואת קיומו של רוב יהודי מוצק בתוכה  – מטרה שלשמה הגדר נוגסת בשטחים נוספים מהגדה המערבית ומבתרת עוד את המרחב הפלסטיני בעיר ובסביבותיה. בירושלים עצמה, הגדר הפרידה מהעיר שכונות פלסטיניות שהיו חלק אינטגרלי ממנה מאז שנת 1967 ותושביהן הם ירושלמים בעלי מעמד התושבות. אזורים אלה כוללים את השכונות: כפר עקב וסמיראמיס מצפון לגדר, ודחיית א-סלאם, ראס שחאדה, ראס חמיס ומחנה הפליטים שועפת ממזרח לגדר. בשכונות אלה מתגוררים כיום כרבע עד שליש מתושבי ירושלים המזרחית, אך גדר חוצצת בינם לבין עירם וכל כניסה אליה ממקום מגוריהם כרוכה בחצייה של מחסום, עם כל ההשלכות הנלוות לכך. באופן רשמי, מדובר בשטח ירושלים ובתושבים המשלמים מסים לעיריית ירושלים; באופן מעשי, מדירות העירייה והרשויות הישראליות את רגליהן משכונות אלו ומפקירות אותן לגורלן.
הכאוס השורר בשכונות שמעבר לגדר הביא לכך שכיום קשה לומר אפילו כמה תושבים מתגוררים בהן. בשני האזורים שמצפון וממזרח לגדר, חיים על פי הערכה בין 80 ל-100 אלף תושבים שהם בעלי מעמד התושבות והקשורים לעיר בקשרי לידה, קהילה, משפחה, פרנסה, וזהות אך נקרעו ממנה בפועל בעשור האחרון. תושבים אלו חיים באזור הנמצא בשליטה ואחריות מלאה של מדינת ישראל ועיריית ירושלים, אך לא זוכים כמעט לאף אחת מהזכויות והשירותים המגיעים להם – ללא שירותים ותשתיות, ללא פיקוח על תנאי המגורים, ללא מוסדות ציבוריים או שירותי חינוך ורווחה ראויים.

למרות המצב הבלתי נסבל בשכונות מעבר לגדר מספר התושבים בהן גדל בהתמדה וזאת בשל מדיניות דו ראשית: הערמת קשיים בלתי אפשריים על הבנייה הפלסטינית בתוך ירושלים והעלמת עין עד כדי הפקרות מוחלטת מהבניה הבלתי מוסדרת בשכונות הירושלמיות שמעבר לגדר. לכך יש להוסיף את החשש המתמיד מפני אבדן מעמד התושבות שאינו מאפשר מעבר לפרברים מרווחים יותר שאינם בתחומה המוניציפלי של העיר – אופציה שהייתה קיימת לפני שהוחל בשלילה גורפת של מעמד התושבות. בשל אפליה כפולה ומכופלת זו נאלצים עשרות אלפים מתושביה העניים של ירושלים המזרחית, שאינם יכולים להתמודד עוד עם מצוקת הדיור והמחירים הגואים בעקבותיה בשכונות הפלסטיניות שבתוך העיר, לעקור אל השכונות המזרח ירושלמיות שמחוץ לגדר כמוצא אחרון. בשכונות אלה שהגדר ניתקה מהעיר, אך מצויות עדין בתחומה המוניציפאלי, אפשרויות דיור זמינות יחסית וביטחון כלשהו בשימור מעמד התושבות והקשר אל העיר, נרכשים במחיר היעדר מוחלט של תשתיות ושירותים, בנייה חפוזה ובלתי מתוכננת שאינה עומדת בסטנדרטים מינימליים והדרדרות נוספת בביטחון האישי ובכל תנאי החיים.

מן הדוח עולה כי נכון ל-2012 הגיע היקף התחלות הבנייה בכפר עקב-סמיראמיס בלבד ל-83% ממספר התחלות הבנייה בכל ירושלים. מחירי הדירות שם נמוכים משמעותית מבירושלים עצמה, אך למחיר הנמוך יש השלכות בטיחותיות חריפות ועל פי הערכות מקצועיות במקרה של רעידת אדמה עלולים להתמוטט כ-80 אחוז מהמבנים באזור, רובן מבנים רבי קומות הבנויים בצפיפות גדולה ובסטנדרטים נמוכים ביותר. זאת ועוד, העלייה החדה במספר תושבי השכונות מעבר לגדר התרחשה ללא התאמה של תשתיות המים, החשמל, הניקוז והכבישים. בנוסף להעדר מוחלט של שירותי תברואה, חינוך ורווחה, גם רשויות האכיפה והחוק נעדרות משכונות אלו. למרות מצב הכבישים העגום בשכונות מעבר לגדר עירית ירושלים הקציבה לשכונות אלו פחות מאלפית מסך תקציבה המיועד לכבישים. במהלך שנת 2014 נותק זרם המים בארבע השכונות שבאזור מחנה הפליטים שועפת למשך שבועות. כך הפכו השכונות שמעבר לגדר לגטו צפוף ומסוכן שעלול להפוך לאזור אסון במקרה של מפגע בטיחותי או פגעי טבע.

זאת ועוד, בכל אזור ראס חמיס/דחיית אל סאלם שבו מתגוררים כיום למעלה מ 30,000 תושבים יש בית ספר עירוני אחד ואף הוא הוקם במבנה ששימש בעבר לדיר כבשים ושבסמוך לו פעל עד לא מזמן מפעל מזהם. רובם המחלט של ילדי שני האזורים נאלץ לחצות מחסום כל בוקר בדרכם לבתי הספר בירושלים. פניות התושבים, המשלמים כאמור מסים לעירית ירושלים, אל הרשויות במקרי חירום נענות בתשובה לאקונית שהן אינן מעניקות שירותים מעבר לגדר ההפרדה. כך בכפר עקב העיריה לא שלחה את שירותי החירום שלה כשגשמים הציפו חלקים ניכרים מהשכונה והמשטרה לא התערבה כשילדים נכלאו באיומי אקדח בתוך בית ספר. כשהתושבים בכפר עקב נואשו מהביוב שזרם ברחובותיהם הם בנו בעצמם רשת ניקוז מאולתרת שגם היא אינה עומדת כיום בלחץ. בשני האזורים הצפופים שמחוץ לגדר  לא קיימים שירותי חירום מקומיים ואלו אמבולנסים וכבאיות מירושלים אינם מורשים לעבור את גדר ההפרדה.

תושבי השכונות מעבר לגדר נאחזים בחיים בשכונות אלה כמפלט אחרון לחיים בירושלים אך חיים בחשש מתמיד שמאחורי מדיניות זו של הפקרה ומניעת שירותים מסתתרת כוונה פוליטית להביא לבסוף לניתוקם המוחלט מעיר מולדתם ולשלילת הכניסה אליה. מדיניות זו זכתה לשם: "הטרנספר השקט". חששם של התושבים  מתחזק על ידי מהלכים שנקטה ישראל בעשור האחרון, למשל, העברת האחריות הביטחונית בכפר עקב –סמיראמיס מהמשטרה לצבא והצהרותיו של ראש העיר, ברקת, על רצונו להעביר את האחריות כולה לשכונות מעבר לגדר לידי המנהל האזרחי של הצבא. עד לרגע זה ישראל לא יזמה שינוי חוקי ומהותי במעמדן הרשמי של השכונות מעבר לגדר, דבר העלול לסבך אותה בזירה הפוליטית הפנימית והבין-לאומית, אך היא ממשיכה להשתמש בהזדמנויות שיצרה הגדר, ככלי לצמצום והחלשת הנוכחות הפלסטינית בירושלים ואף לנישולה ממנה. הדוח מזהיר כי צעדים אלה עלולים להוות בלון ניסוי למהלכים נוספים, מקיפים עוד יותר, שמטרתם לקבע את המציאות הטריטוריאלית-דמוגרפית הכוללת שיצרה הגדר בירושלים, ולהביא לניתוקם המלא של התושבים בשכונות שמעבר לגדר מהעיר.

המדיניות הישראלית מאז 1967 ערערה על זיקת הפלסטינים לירושלים, הצרה את רגליהם ואת קיומם הפיזי, החברתי, הכלכלי, התרבותי והפוליטי, והודפת, מאז בניית הגדר, עשרות אלפים מהעניים שבהם, שמספרם הלא ידוע הוא ביטוי לשקיפותם, להתגורר בשכונות שמעבר לגדר. תושבים אלה נעקרו מעירם – או, נכון יותר: עירם נעקרה מהם. אולם, כל עוד נמשכת שליטתה על ירושלים המזרחית, הרי שהאחריות החוקית לגורל תושבי השכונות במזרח ירושלים כולה הייתה ונותרה בידי ממשלת ישראל ורשויותיה ובה הם תלויים לשם הבטחת זכויותיהם הבסיסיות והמשך קיומם בעיר מולדתם. ממשלת ישראל מחויבת על פי חוקיה שלה כמו גם על פי החוק והאמנות הבינלאומיים לשלומם ולרווחתם  של תושבי ירושלים המזרחית שבתוך ומחוץ לגדר כמו גם להבטחת סביבת קיומם וזיקותיהם כלפיה. ישראל לא תוכל להתעלם לאורך זמן מההשלכות ההומניטריות, החברתיות והפוליטיות של המציאות שיצרה הגדר בירושלים.

חיזוק תנאי החיים של החברה הפלסטינית בירושלים המזרחית כולה, הקמת ושיקום התשתיות והשירותים החסרים בתוך הגדר ומחוצה לה, הגנה מוחלטת על מעמד התושבות, הכרה במכלול הזיקות הקושרות את תושבי ירושלים הפלסטינים לעירם, ובניית המוסדות הנחוצים לשם קיומם של חיים אזרחיים בירושלים המזרחית – כל אלו הם מחובותיו הבסיסיות של השלטון הישראלי כלפי התושבים שהוא סיפח לתחומו כל עוד נמשכת שליטתו עליהם.
ברמה המדינית, מילוי חובות אלה מהווה תנאי הכרחי להסדר עתידי, מצד אחד, והכרח קיומי אם התהליך המדיני לא יתחדש במהרה או לא יניב תוצאות. אם ישראל לא תפעל בנחישות בכיוון זה, היא תתקרב במהירות לאסון הומניטרי המתרחש בחסותה ולמציאות שהיא, כדבריו של השופט לוי: "משמרת את הדמוקרטיה בקליפתה מבלי להותיר שריד מתוכנה." [1]
[1] פסקה 29 לפסק-דינו של השופט לוי בדעת המיעוט, בג"צ 07/466, 11.1.12.  מובאת בתוך: מנחם הופנונג: ישראל – בטחון המדינה מול שלטון החוק, 1991, עמ' 105.

 

עוד

עובדים ועובדות פלסטינים

מעכשיו גם עובדים תושבי הרשות הפלסטינית יוכלו לגשת למידע האישי שלהם באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי ולהגיש תביעות ומסמכים, ככל מבוטח ישראלי

לא כך היה עד לאחרונה עבור עובדים תושבי הרשות הפלסטינית שמועסקים בישראל. עובדים אלו לא יכלו לייצר קוד משתמש ולא נפתח להם אזור אישי במוסד לביטוח לאומי במקרה של תאונת עבודה. התוצאה היתה עיכובים של חודשים ושנים בטיפול בתביעות ופעמים רבות דחיית תביעות מוצדקות בשל העדר תקשורת.

המשך
פרויקט מזרח ירושלים

בסיוע מען קיבלו עובדים דמי אבטלה על חודשי המלחמה הראשונים

בחודשים האחרונים סייע משרד מען בירושלים לעשרות פונים, שעבודתם הופסקה בשל המלחמה, לקבל דמי אבטלה. בעקבות התערבות מען וגופים אחרים הסכים הביטוח הלאומי לשלם לאותם עובדים קצבאות באופן רטרואקטיבי – קרי על תקופה שקדמה ליום הגשת התביעה בפועל. בסה"כ קיבלו העובדים שפנו למען תשלומים בסכום של 1.2 מיליון ₪.

המשך
תעשייה וענפים אחרים

הבחירות לוועד העובדים בעמותת יד ביד יוצאות לדרך

ביום ד' 27.3 יצאה מערכת הבחירות של ועד העובדים בעמותת יד ביד לדרך – סייעות וגננות המעון בחיפה הצביעו ובחרו פה אחד את הנציגה שלהם לועד העובדים. במהלך החודש הקרוב יערוך מען בחירות במוסדות החינוך של העמותה ברחבי הארץ. הוועד שיבחר ישתתף במו"מ על הסכם קיבוצי שלישי לעובדות ועובדי העמותה.

המשך
פרויקט מזרח ירושלים

משבר תעסוקתי חמור בירושלים המזרחית לקראת הרמדאן

ערב חודש הרמדאן עומדים התושבים הפלסטינים בירושלים המזרחית בפני משבר כלכלי וחברתי שהוחרף עם הגידול בשיעור של 7.6% באבטלה מאז פרוץ המלחמה. חרף המשבר הממשלה פוגעת באופן אנוש בתכנית החומש לירושלים המזרחית.
'מען – ארגון עובדים' קורא לראש העיר ולמועצת העיר הנכנסת לפעול להבטחת התקציבים לצמצום הפערים החברתיים-כלכליים בירושלים המזרחית

המשך
עובדים ועובדות פלסטינים

קו לעובד ומען לרשות האוכלוסין: יש לאפשר לעובדים הפלסטינים, שפרנסתם נגדעה לפני 4 חודשים, למשוך את כספם מקרן הפנסיה מבלי שההיתר שלהם יתבטל.

קו לעובד ומען לרשות האוכלוסין: יש לאפשר לעובדים הפלסטינים, שפרנסתם נגדעה לפני 4 חודשים, למשוך את כספם מקרן הפנסיה מבלי שההיתר שלהם יתבטל.
Kav LaOved – קו לעובד ומען, ארגוני זכויות עובדים, פנו לרשות האוכלוסין – האחראית על העסקת עובדים פלסטינים – בבקשה לנקוט בצעדים שיקלו על סבלם של העובדים מחד וימנעו כאוס בשוק העבודה מאידך. הפנייה הציעה פתרון יצירתי למצב אבסורדי: מצד אחד הממשלה מונעת כניסת עובדים פלסטינים, ומאידך מונעת מהם אפשרות לפדות את חסכונותיהם הפנסיוניים בקרן עמיתים.

המשך

אנא כתבו את שמכם המלא, טלפון ותיאור קצר של נושא הפנייה, ונציג\ה של מען יחזרו אליכם בהקדם האפשרי.

رجاءً اكتبوا اسمكم الكامل، الهاتف، ووصف قصير حول موضوع توجهكم، ومندوب عن نقابة معًا سيعاود الاتصال بكم لاحقًا








כארגון שמחויב לזכויות עובדים ללא הבדלי דת, גזע, לאום, מגדר או מקצוע - דמוקרטיה היא נשמת אפינו.
מען מתנגד בחריפות לחוקי ההפיכה המשטרית שממשלתם הקיצונית של נתניהו, לוין, בן גביר וסמוטריץ' מנסה לכפות.

ללא דמוקרטיה אין זכויות עובדים,
כשם שארגון עובדים לא יכול להתקיים תחת דיקטטורה.

רק ניצחון המחנה הדמוקרטי יאפשר לפתח דיון בשאלה הפלסטינית, ולהגיע לפתרון אלטרנטיבי לכיבוש ולאפרטהייד, תוך הבטחת זכויות אדם ואזרח לכל, ישראלים ופלסטינים כאחד. כל עוד משטר האפרטהייד מתקיים, המחנה הדמוקרטי לא יצליח להביס את הפשיסטים הישראלים. לכן מען פועל לצרף את החברה הערבית והפלסטינית למחאה.

אנו מזמינים אותך:

לצעוד איתנו בהפגנות ולבנות אלטרנטיבה איגוד מקצועית, יהודית-ערבית דמוקרטית בישראל. הצטרפו היום לקבוצת הווטסאפ השקטה שלנו "צועדות/צועדים עם מען במחאה"

להצטרף למען ולאגד עובדים במקום העבודה שלך . קראו כאן איך מתאגדים במען.

לעקוב אחרי העבודה של מען ברשתות החברתיות