בדיון שערך ארגון העובדים מען בירושלים ב- 1.6 נשמעו עדויות מרשימות של עובדים ומובטלים פלסטינים מירושלים ואזורי תעשיה בהתנחלויות, המצביעות על המציאות הקשה מנשוא, אך גם על האפשרות להאבק לשינוי ולהשיג את הזכויות
כמאה עשרים
איש ואשה הגיעו לפנל "עובדים ומובטלים פלסטינים במאבק השרדות במזרח ירושלים ובאזורי התנחלויות" שערך ארגון העובדים מען במלון נוטרדם על קו התפר בירושלים ביום ב' 1.6. בלטו בקהל עשרות עובדים פלסטינים מירושלים המזרחית, עובדים משטחי הרשות הפלסטינית המועסקים באזור התעשייה מישור אדומים, כולל עובדי מוסך צרפתי; קבוצת עובדי רשות העתיקות ממזרח ירושלים; עובד
ים מאזור התעשיה ניצני שלום, טול כרם; עובדות חקלאות ערביות; ופעילי וידידי ארגון העובדים מען, שארגן את הארוע. היתה זו הפגנת נוכחות מרשימה, שהעידה יותר מכל כי עובדים פלסטינים בירושלים ובאזורי התנחלויות אינם מוכנים להשלים עם ניצולם וכי הם נחושים להאבק על זכויותיהם ועל כבודם האנושי.
הכינוס נערך ימים ספורים לאחר שישראל ציינה 48 שנים ל"איחוד ירושלים". אלא שכפי שציין מנחה הערב ומנהל סניף מען בירושלים המזרחית, ארז וגנר, האיחוד הזה הביא רק סבל ועוני ומצוקה ליותר מ-300 אלף תושבים פלסטינים במזרח העיר שחיים תחת משטר כיבוש. שעורי העוני הגבוהים, ומאידך המספר הנמוך של משפחות פלסטיניות הזוכות לסיוע בהבטחת הכנסה מצביעים על כך שיש מדיניות מכוונת לדחיקת התושבים הפלסטינים מירושלים על ידי שימת מכשולים בדרכם והעמקת העוני. וגנר ציין כי תושבי הרשות הפלסטינית המועסקים בהתנחלויות נתונים לניצול ומשטר דיכוי קשה, שארגון העובדים מען מתמודד אתו.
בכנס בלטו פעילי שטח ומנהיגי עובדים. אחת הדוברות החזקות היתה ראניה סאלח אבו דיאב, תושבת מזרח ירושלים, ששימשה עד לא מכבר מעין כוח משימה של אישה אחת שסייעה בהתנדבות לפונים ללשכת התעסוקה ולביטוח הלאומי לצלוח את התורים הארוכים, המכונות המקולקלות, העמידה בגשם ובשמש והדוחק בדלתות. אבו דיאב, שהצטרפה לאחרונה לצוות מען במזרח ירושלים, תארה את ההישגים שמען השיג עבור מבקשי הקצבאות.
יו"ר ועד עובדי מוסך צרפתי חאתם אבו זיאדה התקבל בתשואות הקהל, שבו נכחו כמה עשרות מחבריו, שהגיעו אחרי יום עבודה ארוך במישור אדומים. אבו זיאדה, שהוביל את ההתארגנות במוסך י.צרפתי במחיר האישי הכבד של פיטוריו, אמר, "המצב שלי ושל משפחתי אינו שונה מהמצב של כל משפחה פלסטינית אחרת". הוא סיפר על תנאי העבודה הקשים והשכר הבלתי חוקי, כיצד פנה בשם חבריו לעורכי דין ולהסתדרות, אך אף אחד לא עזר להם, עד שלבסוף הכיר את מען באמצעות חבר. הוא סיפר על תהליך ההתארגנות, כיצד לאחר שכמעט הגיעו להסכם קיבוצי, החליט צרפתי לסלק אותו ואת מען מהמקום, ועל נחישותו להמשיך במאבק למען זכויות העובדים הפלסטינים במוסך צרפתי ובכל מישור אדומים. את דבריו סיים בקריאה לכל העובדים במישור אדומים ובכלל להצטרף למען.
עבד אל-כרים שריף, כיום עובד מן המניין של רשות העתיקות בישראל, תיאר את דרך החתחתים שעבר עם העובדים בחפירות של רשות העתיקות, וכיצד עברו מהעסקה פוגענית באמצעות חברות כוח אדם שהעסיקו אותם ימים אחדים בחודש, עבור בפיטורים שרירותיים, דרך הגשת תביעה קולקטיבית של העובדים באמצעות מען בתביעה להעסקה ישירה ברשות העתיקות, ועד לנצחון המשפטי התקדימי, שבאמצעותו התקבלו כ- 30 עובדים לעבודה קבועה.
אחמד שאייב ממפעל ימית סינון באזור התעשיה נצני שלום, סיפר על תנאי עבודתם של העובדים באזור הסמוך לטולכרם, שהמעסיקים הישראלים בו מתעקשים לשלם להם על פי החוק הירדני משנת 1965. בגלל מציאות זו היה שאייב שותף לתביעה שהוגשה נגד המפעל בו עבד, וכיום הוא מחכה לדיון שיתקיים בקרוב בבית הדין הארצי לעבודה, שידון במעמדו החוקי של האזור.
בכנס השתתפו נציגי ארגונים ופעילים בתחום זכויות אדם וזכויות עובדים. יהודית אופנהיינמר, יו"ר עמותת עיר עמים, שמנהלת עם מען פרויקט משותף בשכונות הירושלמיות שמעבר לגדר, הסבירה בדבריה את חשיבות הצד הכלכלי חברתי במאבק למנוע גירוש ודחיקה של תושבים פלסטינים מירושלים: "לא רק ההתנחלויות, הגדרות והמחסומים הם הדרך לרוקן את ירושלים מתושביה הפלסטינים, אלא גם הניצול ותנאי העבודה הקשים", אמרה. עו"ד מורן סבוראי ממשרד עורכי הדין של בני כהן, המייצגת ביחד עם אמיר בשה את עובדי מוסך צרפתי ואת מען, הדגישה את החשיבות של החלטת בית הדין הארצי לעבודה להכיר במעמדו של מען, והעלתה על נס את עמידתו האמיצה של חאתם אבו זיאדה שיוצרת את הסיכוי להחזירו לעבודה ולייצר מציאות של התאגדות עובדים והסכם קיבוצי בפעם הראשונה, גם במקום כמו מישור אדומים.
מוסי רז, יו"ר פורום ארגוני השלום, דיבר על המציאות המוזרה של העדר פיקוח וניהול חוקי ומשפטי באזורי ההתנחלויות שמאפשר את ניצול כח העבודה הזול של הפלסטינים. ניר חסון, עיתונאי "הארץ", הסביר את הסיבות החברתיות והכלכליות שהביאו לפרוץ האינתיפאדה בירושלים לפני כשנה. חסון הסביר כי בניגוד למה שחושבים, לא רק ירושלים המזרחית זקוקה לסיוע של הצד המערבי אלא שגם ההפך הוא הנכון. הוא סיפר על כך שלמרות התמונה הקשה של ניתוק ודיכוי וגזענות אין חולשה וייאוש במזרח ירושלים, וניכרת שם פריחה תרבותית, וישנן אינסוף התארגנויות ויוזמות כלכליות.
אחרון הדוברים היה מנכ"ל מען אסף אדיב, שאמר: "אנחנו בארגון העובדים מען מאמינים שאסור לנו להיות מעין חברת ביטוח שדואגת רק לחבריה. יש לנו משימה נוספת, והיא לחנך את ציבור העובדים בישראל להיות סולידרי ולהתנגד לגזענות ולאפליה מכל סוג. אנו בונים איגוד של עובדים שאינם אדישים לסבלו של הזולת, שנלחם לשבור קירות של
דעות קדומות. למען יש תפקיד מוביל באזורי ההתנחלויות, שעד כה שום ארגון עובדים ישראלי לא פעל בהם. אנחנו פועלים בשיתוף עם תנועות וארגונים שמקדמים אג'נדה של זכויות אדם וזכויות עובדים ותושבים, ומקדמים שיתוף פעולה רחב של כל מי ששותף לחזון של שלום אמת עם העם הפלסטיני. שלום כזה יהיה מבוסס גם על שינוי מלמטה, ולא יסתפק בסידורים קוסמטיים למראית עין כמו אלו שהושגו לפני יותר מ-20 שנה באוסלו".
את האסיפה חתם עובד מאחד המוסכים במישור אדומים, שניכר היה בו שהוא מכיר היטב את המצב באזור אחרי 15 שנות עבודה במפעלים השונים באזור. הוא קרא לעובדים להתאגד במען ולעמוד יד אחת על זכויותיהם.
