עובדים פלסטינים יערערו על החלטת בית הדין לעבודה להחיל את החוק הירדני המנצל על עבודתם באזור התעשייה ניצני שלום

לוחמים לשלום וארגון העובדים מען יקימו משמרת מחאה בדרישה: לשים קץ לניצול המחפיר של עובדים פלסטינים בעילה של החלת החוק הירדני, בניגוד לפסיקה התקדימית של בג"צ

ביום ג', ה-14.7, בשעה 10:30, ידון הרכב של בית הדין הארצי לעבודה, בראשות הנשיא השופט יגאל פליטמן, בעתירתם של 3 עובדים ממפעל "ימית סינון" באזור התעשיה "ניצני שלום" הסמוך לטול כרם. העובדים מיוצגים על ידי עו"ד אהוד שילוני וארגון העובדים מען. הם מערערים על החלטת שופטת בית הדין האזורי לעבודה, אורנית אגסי מנובמבר 2013 לפיה חוק העבודה התקף באזור הוא החוק הירדני. במרכז הערעור עומדת הטענה כי אזור ניצני שלום מהווה שטח בשליטה ישראלית בתוך הגדה המערבית וככזה חלה עליו פסיקת בג"ץ משנת 2007 (בג"צ גבעת זאב) שקבעה כי מעסיקים ישראליים במובלעות ישראליות בגדה המערבית חייבים להעסיק עובדיהם פלסטינים עלפי חוק העבודה הישראלי.

איזו סיבה יש לישראלים לפנות דווקא לחוק הירדני? זה פשוט: בזכותו הם משלמים הרבה פחות לפועלים. כך למשל, החוק הירדני לא מחייב הפרשות לפנסיה, תשלום עבור ימי מחלה אחרי היום השלישי או דמי הבראה. החוק הירדני קובע 14 יום חופש ועוד ימי חגים, ובסך הכל – 21 ימי חופשה בלבד, מספר שאינו עולה עם הוותק כמו בחוק הישראלי, שמחייב תוספת יום לכל שנה. כך קורה שאדם שעובד 15 שנה באותו מפעל נשאר עם 21 ימי חופש בשנה בלבד. אבל ההבדל המשמעותי ביותר הוא בפיצויים במקרה של פיטורים – שעל פי החוק הירדני, מחושבים באופן בסיסי ביותר, שאינו מתקרב אפילו לפיצויים הנדרשים בישראל.

שלושת הפועלים, שהועסקו במפעל במשך  10-7 שנים בתנאי שכר ירודים (לא תמיד מגיעים לשכר המינימום, אין הפרשות לפנסיה, פיצויי פיטורין סמליים, מקסימום 21 ימי חופשה בשנה),  וללא תנאים סוציאליים, החליטו בשנת 2010 לתבוע את מעסיקם בבית הדין לעבודה, ולחייבו לשלם להם הפרשי שכר וזכויות בהתאם לפס"ד גבעת זאב. בתגובה הם פוטרו ללא שימוע. בנובמבר 2013 פסקה השופטת אגסי, כי החוק הירדני תקף באזור. לא רק שהעובדים לא זכו לזכויות ופיצויי פיטורים, אלא שבית הדין חייב אותם לשלם למעסיק 20,000 ש"ח שכר טרחה.

כ-700 עובדים פלסטינים מועסקים במפעלים באזור התעשייה "ניצני שלום", שהוקם לפני כשלושים שנה בסמוך לטול כרם. הנסיון להחריג את המפעלים באזור ניצני שלום מפס"ד גבעת זאב ולטעון כי מדובר באזור שאינו בשליטה ישראלית אינו עומד במבחן העובדות. ניצני שלום מנוהלת בפיקוח המנהל האזרחי, בעלי המפעלים הם ישראלים, חומרי גלם והסחורות נכנסים מישראל ואליה, היתר העבודה לפלסטינים מותנה באישורים ביטחוניים, המנהלים והעובדים המנהליים הם ישראלים. כך מופעלות באותם מקומות עבודה שתי מערכות חוקים שונות.

יתר על כן החרגת אזור התעשיה מפיקוח של הרשויות אפשרה למפעלים באזור זה להתחמק מטיפול אחראי בשפכים וזיהום סביבה וזאת למרות שחלקם מתיימרים להיות מפעלי מחזור ידידותיים לסביבה.

בעקבות הערעור של שלושת הפועלים, החלו בעלי מפעלים באזור, כמו מפעל "טל אל איסוף ומחזור" להחתים את עובדיהם, כתנאי להמשך העסקתם, על מסמך שבו הם מוותרים על זכויותיהם מכוח חוקי העבודה הישראלים, ושהבסיס החוקי להעסקתם הוא החוק הירדני משנת 1965. זאת, בניסיון לעקוף מראש את הפסדם הצפוי בערעור ולהשתמש ב"הסכמה" זו כאמתלה להמשך ניצולם של העובדים.

במכתב ששלחו לוחמים לשלום וארגון העובדים מען לראשי ערים ב-28.6 נאמר: "למרות שאזור התעשייה הזה הוקם כמודל לשיתוף פעולה אזורי, הוא הפך להיות אחד הסמלים הבולטים לניצול מחפיר של עובדים, לזיהום סביבה לא מבוקר ולהפרת זכויות אדם".

עוד

כלכלה ירוקה

אחוות-נשים בראשות המלכה הדבורה ופועלותיה

הכל התחיל בשיחת טלפון. חבר משותף הציע שנדבר… ששני הפרויקטים הקהילתיים שלנו יכולים להועיל אחד לשני. וכך התחילה ידידות שממש שינתה את חיי. אביב וסרמן, מייסד "סורגות קהילה", המליץ לי בחום לדבר עם הנא תאופיק מאום אל פחם.

המשך
פרויקט מזרח ירושלים

הישגים משמעותיים ל'מען – ארגון עובדים' בטיפול בזכויות עובדים מאז פרוץ המלחמה

מאז פרוץ המלחמה, טיפל מען במיצוי זכויותיהם של מעל 300 מתושבי מזרח ירושלים, בתחומים כמו זכויות בעבודה, הבטחת הכנסה, דמי אבטלה, תאונות עבודה, פתיחת מחסומים וקבלת תווי מזון. את ההישגים הללו ניתן לתרגם למעל ל-3 מיליון ₪. מעל ל-40% מהפונים שקיבלו סיוע היו נשים.

המשך
תעשייה וענפים אחרים

עובדות ועובדי האגודה לזכויות האזרח הצטרפו למען

 בחודש אפריל השנה ואחרי מו"מ מהיר, החודש חתמו על הסכם קיבוצי שמשפר את שכרם (רטרואקטיבית מתחילת השנה).
"אנחנו מאוד מרוצים שהצטרפנו למשפחת מען, ומהסיוע המקצועי והטוב שקיבלנו מהם שהוביל לחתימה מהירה על הסכם.
מצפים לשנים רבות של עבודה מאורגנת המיטיבה עם העובדים והעובדות", מסרה עו"ד דבי גילד חיו, חברת ועד העובדות.

המשך
עובדים ועובדות פלסטינים

הכאוס במדיניות הישראלית לגבי העובדים הפלסטינים נחשף בישיבת ועדת הכנסת לעובדים זרים

ישיבת ועדת הכנסת לעובדים זרים הוקדשה היום לנושא העובדים הפלסטינים. אלא שהדיון בשאלה כלל לא עסק בעובדים. אף אחד לא סופר אותם. קיומם חשוב בגלל התפקיד החיוני שהם ממלאים בכלכלה הישראלית. למרות ההתעלמות מהמצב הקשה של העובדים הפלסטינים וגם התייחסות מבזה ומשפילה כלפיהם מצד חלק מהדוברים היה ברור בישיבה שנוכחותם של הפלסטינים בשוק העבודה קיימת ולא הולכת לשום מקום.

המשך
עובדים ועובדות פלסטינים

'מען – ארגון עובדים': החלטת הממשלה לייבוא מאסיבי של עובדים הזרים היא הפקרות כלכלית, ביטחונית וחברתית. יש לבטלה ולאפשר לפלסטינים לחזור לעבודה בישראל

החלטת הממשלה מיום ד' 15.5 לאשר העסקה של 330 אלף עובדים זרים במשק נוגדת כל היגיון כלכלי; עומדת בסתירה לתכנון שוק העבודה; ופותחת את הדרך להרחבה מסוכנת של סחר בבני אדם למטרות עבודה בישראל. בנוסף, ההחלטה משקפת התעלמות מוחלטת מההשלכות החמורות של המשך העצירה הזמנית של העסקת עובדים פלסטינים.
החלטת הממשלה משנה לרעה, ובאופן דרמטי, את מדיניות העובדים הזרים בישראל בחמש סוגיות קריטיות:

המשך

אנא כתבו את שמכם המלא, טלפון ותיאור קצר של נושא הפנייה, ונציג\ה של מען יחזרו אליכם בהקדם האפשרי.

رجاءً اكتبوا اسمكم الكامل، الهاتف، ووصف قصير حول موضوع توجهكم، ومندوب عن نقابة معًا سيعاود الاتصال بكم لاحقًا








כארגון שמחויב לזכויות עובדים ללא הבדלי דת, גזע, לאום, מגדר או מקצוע - דמוקרטיה היא נשמת אפינו.
מען מתנגד בחריפות לחוקי ההפיכה המשטרית שממשלתם הקיצונית של נתניהו, לוין, בן גביר וסמוטריץ' מנסה לכפות.

ללא דמוקרטיה אין זכויות עובדים,
כשם שארגון עובדים לא יכול להתקיים תחת דיקטטורה.

רק ניצחון המחנה הדמוקרטי יאפשר לפתח דיון בשאלה הפלסטינית, ולהגיע לפתרון אלטרנטיבי לכיבוש ולאפרטהייד, תוך הבטחת זכויות אדם ואזרח לכל, ישראלים ופלסטינים כאחד. כל עוד משטר האפרטהייד מתקיים, המחנה הדמוקרטי לא יצליח להביס את הפשיסטים הישראלים. לכן מען פועל לצרף את החברה הערבית והפלסטינית למחאה.

אנו מזמינים אותך:

לצעוד איתנו בהפגנות ולבנות אלטרנטיבה איגוד מקצועית, יהודית-ערבית דמוקרטית בישראל. הצטרפו היום לקבוצת הווטסאפ השקטה שלנו "צועדות/צועדים עם מען במחאה"

להצטרף למען ולאגד עובדים במקום העבודה שלך . קראו כאן איך מתאגדים במען.

לעקוב אחרי העבודה של מען ברשתות החברתיות