האם הנגרייה "חיי אדם" באזור התעשייה מישור אדומים היא למעשה סדנת יזע שבה מועסקים פלסטינים ללא תנאים מינימליים?
מאת טלי חרותי-סובר, 22.7.2017
בנגריית "חיי אדם", הממוקמת באזור התעשייה מישור אדומים, מייצרים רהיטים לבתי כנסת. הבעלים חרדים, הפועלים, לעומת זאת, פלסטינים. משיחה עם אחדים מהפועלים מתברר שהנגרייה אינה אלא סווט שופ, סדנת יזע. הפועלים עובדים ללא כל אמצעי הגנה. השכר — הרבה פחות משכר מינימום — ניתן באיחור, במזומן, ללא תלוש. אין פנסיה, ימי חופשה ומחלה או דמי הבראה, וגם לא בגדי עבודה או נעליים. ארוחת צהריים הם מביאים מהבית. כשסידרו לעצמם הפועלים פינה מוצלת לחצי שעת המנוחה, מנהל העבודה דאג לחרב אותה.
מדוע נשארים הפועלים במקום שמשלם להם 140 שקל ביום (לוותיקים 190) על שמונה שעות עבודה וחצי, בתנאי עבודה קשים, ללא זכויות בסיסיות? הסיבה היא שברשות הפלסטינית מקבלים פחות. מסגר מקצועי ברמאללה יקבל 90 שקל ביום. אבל הפלסטינים הצעירים מכירים את הבג"צים שקובעים שזכויותיהם בשטחים הכבושים זהות לזכויות פועלים יהודים. הם גם מכירים את פסק הדין ההיסטורי שבו זכה לאחרונה ארגון העובדים מען, שנלחם לטובת העובדים של מוסך צרפתי, גם הוא במישור אדומים. בעלי המוסך נאלצו לשלם עשרות אלפי שקלים, אם לא מאות אלפים, אחרי שנים של רמיסת החוק, והיום התשלום חוקי ומסודר.
לאחרונה החליטו אפוא הפועלים ב"חיי אדם" להתאגד בעזרת מען. מיד כשזה פנה אל מייצג הבעלים, עו"ד אריק נאור, החלה ההתעמרות האמיתית. אל המקום הגיע קבלן פלסטיני עם עובדים אחרים. המסר ברור — תעשו צרות, נחליף אתכם. דמי הנסיעות, בסך 250 שקל בחודש, בוטלו. אחד מפעילי ההתאגדות נשלח הביתה, לא בלי בונוס קטן — האריכו לו בארבעה חודשים את ההיתר לעבודה בנגרייה, כך שלא יוכל לעבוד בשום מקום אחר. בימים אלה אף גובר החשש מפני נשק יום הדין — סגירת המקום. חלק מן העובדים כבר עברו את זה ב–2008, אז נקראה הנגרייה י. איילנברג. יום אחד, הם מספרים, הגיעו הבעלים החרדים, ראובן פינקלשטיין ובנו אלי, והודיעו על פשיטת רגל. הפועלים נשלחו לתבוע את שכרם מהביטוח הלאומי. זמן קצר לאחר מכן הוקמה באותו מקום, עם אותם עובדים ואותם פינקלשטיינים, נגרייה בשם אחר — "חיי אדם". ברשם החברות נכתב כי מניותיה של י. איילנברג הועברו לשמעון ויינרייך מרחוב קיבוץ גלויות 2 בני ברק, ולחברה אמריקאית ששמה "Empire Industrial Combustion Inc". חיפוש אחרי ויינרייך מעלה כי הוא בניו יורק. בשיחה איתו הוא מתנער. כבר אין לו קשר ל"חיי אדם". שיחה נוספת לחברה האמריקאית מעלה שוויינרייך הוא הבעלים ו"עוד מעט יגיע". כשאני מבקשת מהבחור הנחמד שעונה לי בעברית שבורה, לרכוש רהיטים לבית כנסת, הוא מפנה אותי בשמחה למוישה, "בפקטורי שלנו בג'רוסלם". לפקטורי קוראים י. איילנברג. שיחה לשם מעלה על הקו את אבי בנגריית "חיי אדם".
תגובת עו"ד אריק נאור: "בשל אילוצי זמן טרם התקיימה פגישה שתיערך בוודאי בזמן הקרוב. מר פינקלשטיין, שאינו בעליה של הנגרייה, מעולם לא פשט רגל. החברה פועלת אף באמצעות ספקים ונותני שירותים אחרים. הטענה כי אותם ספקים מעסיקים עובדים נטולי היתרי העסקה אינה נכונה. מרבית טענות העובדים בנוגע לתנאי עבודתם ושכרם אינן נכונות. ניתן להניח כי הדברים ילובנו במסגרת המשא ומתן הקיבוצי".
