נציגת מען, אמאני קעדאן,במפגש עם "פורום מעגלי תעסוקה"
כיצד מסייעים לנשים ערביות להשתלב במעגל התעסוקה? מהם המכשולים העומדים בפניהן? מהן העדיפויות של הנשים – האם הן מעדיפות קצבה או עבודה שבצידה מאמץ אך גם שכר? שאלות אלו עמדו במרכזו של מפגש של "פורום מעגלי תעסוקה בחברה הערבית" שהתקיים ביום ב' 30.11 במרכז המבקרים של סנדיאנת הגליל בכפר כנא.
במפגש, שנערך מדי רבעון, השתתפו מנהלי לשכות התעסוקה בנצרת, שפרעם, אום אל-פחם ועפולה, המטפלים בפניות דורשי עבודה ערבים. בנוסף השתתפו רים זועבי אבו אסחאק- מנהלת עמותת ריאן בנצרת, ונציגת ארגון "אשת חיל", שתיהן עמותות העוסקות בקידום תעסוקה של נשים ערביות.
את המודל של ארגון העובדים מען, המשלב נשים ערביות בענף החקלאות, הציגה בפני המשתתפים אמאני קעדאן העובדת במשרד מען בבאקה אלגרביה. הפרוייקט קיים מאז 2005, ומצליח לשלב מאות נשים בעבודה מדי שנה. כך עברו דרכו בעשור האחרון אלפי נשים שהצליחו למצוע עבודה לשנות את חייהן. קעדאן הסבירה כי הצורך בפרוייקט נובע מאחוז האבטלה הגבוה מאד בקרב נשים ערביות חסרות מקצוע המחפשות עבודה. מאידך, בישובים הסמוכים לכפרי המשולש יש פוטנציאל של אלפי מקומות עבודה בענף החקלאות, שניתן להשתלב בו גם ללא הכשרה מוקדמת.
קעדאן הציגה את החסמים בפני קידום תעסוקה של נשים ערביות: * מחסור במקומות עבודה ביישובים ערבים * העובדים הזרים כמתחרה זול וזמין יותר בענף החקלאות * שיטות העסקה פוגעניות בתוך הישובים הערביים כתוצאה משעורי אבטלה גבוהים * חברה שמרנית שמקשה על ניידות נשים ועבודה בשעות לא שגרתיות * העדר תשתית תחבורה הולמות * מחסור גדול במסגרות לילדים.
למרות כל אלו, אמרה קעדאן, פעילות מען מצליחות לסייע לנשים להקלט לעבודה פיזית קשה שנחשבת לנחותה, על ידי העצמה ולווי צמוד מול המעביד, ופתרון בעיות המתגלעות מולו ובין העובדות כדי להתגבר על המכשולים. מען מסייע לגבוש קבוצות עבודה, לאתר בעלת מכונית המעוניינת לעבודה והיכולה להסיע עובדות נוספות לעבודה, לאתר חקלאי המעוניין לקלוט עובדות, ולסייע להקלט במקום העבודה החדש. בנוסף מען מציע פגישות העצמה שבועיות עם מנחה מוסמכת ופעילויות חברתיות שונות.
במקביל מקיים ארגון העובדים מען קשר עם מאות חקלאים ולוחץ עליהם להעסיק נשים באופן ישיר ובתנאי עבודה הוגנים, במקום להעסיק בתנאי ניצול מחפירים עובדים זרים. בנוסף פעיל ארגון העובדים מען במאמץ ציבורי להעלאת המודעות לבעיה, דרך התקשורת, ארועים ציבוריים כמו פנלים, לובי בכנסת ובקרב משרדי הממשלה – כל זאת במטרה לשים קץ למצב המוזר שהממשלה מתירה לייבא עשרות אלפי עובדים מתאילנד בתנאי, בעוד נשים ערביות משוועות למקומות עבודה ואינן יכולות להתמודד עם מהגרי עבודה שמוכנים לעבוד עבור שכר מינימום ללא הגבלת שעות.
על השאלה הגדולה – מה מעדיפות נשים ערביות – משכורת או קצבה? ענתה נציגת מען מנסיונה האישי: "אנחנו הוכחנו, שכאשר מציעים עבודה בשכר ותנאים הוגנים, נשים מעדיפות לעבוד. לדוגמא, שלחנו נשים לעבוד מבאקה אל-גרביה לחממות ביבנה, ולמרות שהנסיעה למקום לוקחת כשעה וחצי לכל כיוון, נשים רבות קפצו על ההזדמנות, כיוון שמקום העבודה הציע שכר גבוה ותנאים טובים".
קעדאן הדגישה, כי למרות העבודה הקשה, הנשים שהשתלבו במקומות עבודה הן נשים שחשות העצמה והערכה במישור האישי, הרבה מעבר להכנסה הכלכלית: "קבוצות העבודה של מען מתאפינות בסולידריות וגאווה קבוצתית, ורואות במרכז של מען בית שני, לא רק לצורך השמה בעבודה אלא גם בליווי, במפגשים, בפתרון בעיות מול המעסיק, בפעילויות חברתיות ותרבותיות. הן מהוות דוגמא לנשים ולחברה סביבן, ולו היו יותר הזדמנויות עבודה, שיעור התעסוקה של נשים ערביות היה עולה באופן דרמטי, ובמקביל העוני, המצוקה והתסכול היו יורדים בצורה משמעותית".
