הגב' אמל (שם בדוי) וילדיה סבלו מאלימות פיזית מצד בעלה, ולאחר שאמל פנתה למשטרה, האב נעצר והיא נתקה כל קשר עמו ועם משפחתו. אולם, לאחר שהאיום הפיזי עליה הוסר, נאלצו אמל ומשפחתה להתמודד עם מחסור קשה בשל אבדן ההכנסה של האב. היא פנתה אל המוסד לביטוח לאומי (מל"ל) בתביעה לקצבת הבטחת הכנסה, אולם להפתעתה היא נאלצה לעבור מסע מכשולים בירוקרטי הן מצד המל"ל והן מצד שירות התעסוקה, שללא ההתערבות של מען היא היתה נותרת ללא כל הכנסה.
זה התחיל כאשר לאחר מעצר בעלה, ב- 28.6 הגיעה אמל למל"ל להגיש את התביעה, אלא שהפקיד סרב לקבל את טופס התביעה בטענה כי חסרים לו מסמכים. זאת, כאשר על פי ההוראות, הפקידים חייבים לקלוט כל תביעה, גם כאשר חסרים מסמכים, ולספק אישור על הגשת התביעה ובו פרוט המסמכים החסרים. ב-1.7 אמל חזרה למל"ל עם מספר מסמכים כגון חשבונות מים, חשמל וארנונה, ובקשתה נקלטה.
על פי התקנות, על מנת לקבל הבטחה הכנסה מהמל"ל על התובעת להתייצב בלשכת התעסוקה כדורשת עבודה. אולם כאשר התייצבה אמל כנדרש ב- 8.7, סרב מנהל הלשכה, מר משה בקר, לקלוט את פנייתה ולספק לה מועדי התיצבות ללא אישור מודפס של המל"ל. זוהי תגובה מוזרה, מאחר והתקנות כלל אינן דורשות אישור כזה, והמל"ל לא מספק אותו.
באותו יום התערב מען וכתב למנהל הלשכה בקר בקשה לקלוט את אמל. היא אכן חזרה ללשכה, ובקר הפעם הסכים לקלוט אותה כדורשת עבודה.
אולם הסאגה לא הסתיימה. ב-15.7,במהלך בדיקת התביעה, פנה המל"ל לאמל בכתב, והתנה את הסכמתו לקבל את תביעתה בהגשה של מסמכים הנוגעים לנכס אשר בבעלות משפחתו של בעלה, כולל צילום הנכס. דרישה זו התעלמה ממצבה של אמל, אשר בעקבות מעצר בעלה אבדה כל קשר עם משפחתו, היא איננה מקבלת מהם כל עזרה, ועצם הפניה למשפחה לברור על נכסים עלולה לסכן אותה ואת ילדיה.
בעקבות זאת סייע מען לאמל ליצור קשר עם מנהלת הרווחה באזור מגוריה, וזו סיפקה מכתב שמעיד על כך שאמל מטופלת על ידי הרווחה, לומדת מקצוע, וספרה על מצבה הקשה. עם מסמכים אלו פנה מען אל מנהלת סניף המוסד ביטוח לאומי אתי רענן ב-13.8, וביקש לבטל את הדרישה למסמכים הנוגעים לרכוש בעלה. בספטמבר, באחור של חודשיים, אושרה לאמל קצבה בגובה 3,375 ₪.
מען מקווה כי בעתיד תובעי הבטחת הכנסה יענו כנדרש ולא יזדקקו להתערבות חיצונית כדי לזכות בטיפול המגיע להם בשעתם הקשה.
