פיילוט ראשון מסוגו להכשיר נשים ערביות לעבודה בסיעוד
מאת: נורית וורגפט, הארץ, 7.11.2017

קורס ייחודי חדש מכשיר נשים ערביות לטיפול סיעודי בזקנים. הן מרוצות והביקוש גבוה, אבל המשך המימון הממשלתי בסכנה
סלמה אגבריה מאום אל־פחם רצתה ללמוד להיות אחות, אבל זה לא הסתייע. עם השנים היא זנחה את החלום, הקימה משפחה והלכה לעבוד כסייעת בגן ילדים. אך כשראתה פרסום על קורס בערבית למטפלות בזקנים סיעודיים, עזבה את ילדי הגן בלי לחשוב פעמיים. היא בת 40, אם לשלושה, ובשנים האחרונות בת לאב סיעודי בן 73. "תמיד רציתי ללמוד, וזאת היתה הזדמנות בשבילי", היא אמרה השבוע.
הקורס שאגבריה השתתפה בו הוא קורס ייחודי להכשרת כוחות עזר למוסדות גריאטריים, שנפתח בעקבות התחקירים של אריאלה שטרנבך (ב"ידיעות אחרונות") על התעללות ממוסדת, והתיעוד של התעללות בזקנים בערוץ 2. הדברים פורסמו לפני פחות משנה (אבל מי זוכר), ובאותה הזדמנות נחשפו גם תנאי ההעסקה העלובים של העובדים במוסדות לזקנים: שכר רצפה, בלי אופק קידום ובלי הערכה מקצועית.
אחר כך פורסמו הנתונים על מצוקת כוח אדם במוסדות (נו בטח, עם תנאי עבודה כאלה). חסרים בהם אלפי עובדים. ארגון בתי אבות (א.ב.א) פנה לממשלה ודרש לבטל את האיסור על העסקת עובדים זרים בבתי אבות, כדי למלא את מצבת כוח האדם. ארגון העובדים "מען", שפועל לקדם תעסוקה של נשים ערביות, הציע במקום זאת להכשיר נשים שמחפשות עבודה מסודרת, כדי לצמצם את המצוקה.
על רקע השערורייה ההיא, ההצעה התקבלה בברכה, ומשרד הבריאות אף השתתף במימון קורס פיילוט, שהתחיל בחודש יולי. אגבריה וחברותיה למדו את היסודות התיאורטיים של טיפול באנשים מבוגרים סיעודיים (72 שעות), והתנסו בעבודה במוסדות (48 שעות). ככלל, בתי אבות אמורים להכשיר בעצמם את עובדיהם, אך ההכשרה הזאת היא לעתים קרובות אינסטרומנטלית ובסיסית ביותר. הקורס בשפה הערבית התקיים בבית החולים הלל יפה, מה שתרם לאטרקטיביות שלו. "כשחברות שואלות, אני אומרת להן שזה טיפול וזה חשוב כמעט כמו אחות", אומרת אגבריה.
כשהקורס הסתיים, בסוף ספטמבר, כבר היתה רשימת המתנה למחזור הבא, שייפתח בסוף החודש. ואולם, לאנשי "מען" נאמר, כי ייתכן שאחרי הקורס הזה משרד הבריאות לא יוכל להשתתף עוד במימון. אמאני קעדאן מ"מען" אמרה, שזאת תהיה החמצה של "אפשרות לעשות משהו שהוא טוב לנשים הערביות וטוב לזקנים בבתי אבות". בארגון חששו, שנשים לא ירצו לנסוע ללימודים ויסתייגו ממקצוע שנדרשת בו עבודה במשמרות, לעתים רחוק מהבית, "אבל להפתעתנו, הביקוש היה עצום, מההתחלה", היא אומרת. המשתתפות גם לא נרתעו מהעבודה המעשית שהתנסו בה, ולדברי קעדאן, "הבוגרות מלאות תקווה, וחלקן כבר מצאו עבודה".
לכאורה, קשה לחשוב על קורס שההוצאות עליו נמוכות יותר, וקשה לדעת אם קשיי המימון קשורים לכך שפרשת ההתעללות ירדה (בינתיים) מעל סדר היום, או ללחצים של מנהלי בתי אבות להעסיק עובדים זרים.
ח"כ איציק שמולי מהעבודה, יו"ר שותף בשדולת הגמלאים בכנסת, אמר ש"אפשר לממש כאן שתי מטרות חברתיות במהלך אחד: מתן מענה מקצועי לקשישים הסיעודיים, ועידוד תעסוקה בקרב נשים ערביות, ותהא זו הפקרות לבלום את זה". הוא קרא למשרד הבריאות לקדם את רפורמת הסיעוד הממלכתי.
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה, כי הוא "שותף לקידום כוח אדם איכותי לטיפול בקשישים וקידום אוכלוסיות מוחלשות", וכי בסוף נובמבר ייפתח קורס ב"הלל יפה" להכשרתן של 30 נשים מבאקה אל־גרביה וג'סר א־זרקה לעבודה ככוחות עזר במוסדות גריאטריים, והמשרד ישתתף במימונו.
אגבריה אומרת, שמאז תחילת הקורס ביולי, היא הוצפה בבקשות של חברות, שתיתן להן את הטלפון של מארגני הקורס, ועכשיו אפילו יותר. היא עצמה מחפשת עבודה בתחום, בחדרה או בעפולה, וברור לה שתמצא. "העבודה זה צורך נפשי בשבילי, ולטפל בזקנים זה מקצוע חשוב", היא אומרת, "אני רוצה לעבוד ואני רוצה להתקדם בעבודה".