כך לא בונים שוויון הזדמנויות

מבחן שיזם ארגון OECD חושף את קרביה של החברה הישראלית. המבחן גילה שתי עובדות שצריכות להדיר שנה מעינינו. הראשונה ידועה זה מכבר: ישראל היא חברה מקוטבת באופן קיצוני בין מיעוט (30%) שיכולותיו משתוות לאלו של תושבי מדינות מתועשות ומתקדמות, ובין רוב המתקשה בהתמצאות בעולם המחשב, המתמטיקה ובהבנת טקסטים, מיומנויות שבלעדיהן קשה עד בלתי אפשרי להשתלב בשוק העבודה המודרני. קבוצת רוב זו המקיפה כ- 70% מהבוגרים בישראל כוללת תושבי פריפריה, ערבים, חרדים ובכלל מי שנולד למשפחות עניות וחסרות השכלה. בנוסף עולה מהמחקר שיש קשר ישיר בין הרקע הסוציו אקונומי והתרבותי ובין הסיכוי לעלות בסולם המעמדי – קרי מי שנולד להורים חסרי השכלה ישנה הסתברות גבוהה שישתייך גם הוא לקבוצה שאינה משתלבת.

גרף למאמר על סקר מיומנויות
הסקר מראה מצד שמאל את הפיגור של ישראל במבחני המיומנות בקריאת טקסטים ובחשבון מצד ימין ניתן לראות כי רמת המיומנות של ישראלים יהודים בשני התחומים דומה לממוצע של מדינות OECD בעוד שרמת המיומנות של האזרחים הערביים נמוכה בהרבה

מבחן המיומנויות הבינלאומי PIAAC * שנערך במקביל ב-30 מדינות בשנים 2014 ו-2015 נערך בישראל בשיתוף עם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ועם הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך. בראש צוות ההיגוי הישראלי של התכנית עמד ד"ר עדו גל מהחוג לשירותי אנוש באוניברסיטת חיפה. במסגרת הסקר נערכו ראיונות למדגם מייצג של 5530 אזרחים ישראלים (אלו נבחנו בשפות האם שלהם – עברית ערבית ורוסית – בבתיהם). המרואיינים התבקשו לבצע פעולות בסיסיות בחשבון, לקרא טקסטים ולעשות פעולות המראות על התמצאות כללית ברשת האינטרנט.

מה שגילה הסקר הוא קבוצה קטנה יחסית שתוצאותיה היו טובות בהרבה מהממוצע  ומאידך קבוצה גדולה שסוחבת את הממוצעים אחורה. קבוצה זו הוגדרה כבעלת יכולת נחותה – קרי, אנשים שיש להם הכרות מינימאלית עם מחשב וחסרים ידע בסיסי בקריאת מידע ויצירת תקשורת דרך המחשב. התוצאות מראו כי שעור של 36.7% מהנשאלים בישראל הוגדרו בקטגוריה זו – בנוסף לעוד 33% שהוגדרו בקטגוריה B  שהמאפיין אותה הוא רמה בסיסית של שימוש במחשב, ויכולת ביצוע פעולות וניתוח נתונים ברמה פשוטה. שילוב של שני נתונים אלו מראה כי 70% מהבוגרים בישראל נמצאים ברמת תפקוד הנמוכה מהנדרש להשתלבות מוצלחת בשוק העבודה המודרני.

כוחות חזקים במשק מונעים שינוי

רבים מצקצקים בלשונם על הצורך לסגור פערים, אך אי אפשר להתעלם מכך שישנם כוחות חזקים מאד בישראל עם השפעה על הממשלה – כל הממשלות ללא יוצא מן הכלל – שלהם יש אינטרס ברור בהשארת צבא עובדים חסרי השכלה, זולים ומוחלשים. העדר מודעות וחוסר נגישות לידע בקרב עובדי כפיים בבניין, תעשיה, טיפול בקשישים, הובלה, שמירה, חקלאות וענפים רבים אחרים, מאפשר למעסיקים בתחומים אלו להחזיק מגזרים אלו בשכר נמוך. כך לדוגמא כל אימת שמגיעה לשולחן הממשלה הסוגיה של התרת ייבוא של עובדי חקלאות נשכחות ההמלצות וההחלטות שקבעו כי יש להפחית את מספר העובדים הזרים כדי לאפשר קליטת עובדים מקומיים והלובי החקלאי רב ההשפעה מכופף את ידי השרים לאשר שוב העסקה של 25 אלף עובדים מתאילנד.

גם בתחום הבניין פועל לובי רב עוצמה של קבלנים וחברות כוח אדם שמונעים רגולציה אפקטיבית, מאפשרים המשך ההפקרות בתחום הבטיחות ולוחצים באופן מתמיד להגדיל את מספר העובדים הזרים. ישראל מפגרת שנות דור אחרי מדינות תעשייתיות בכל הנוגע לטכנולוגיות בניה מתקדמות ומספר הנפגעים וההרוגים בתאונות בניין גדול בישראל פי שניים מהממוצע במדינות OECD.  מה הפלא שפריון העבודה בישראל נמוך והפער בתחום זה בינה ובין מדינות תעשייתיות רק הולך וגדל.

עד לפני עשור טענו חסידי הכלכלה הגלובלית כי הסיבה לפיגור של הרוב הכושל, קשורה לשעור ההשתתפות הנמוך של שכבות אלו בשוק העבודה. בלחץ OECD אמצה אז הממשלה תכנית שאפתנית לקדם תעסוקה בקרב נשים ערביות וגברים חרדים. וכתוצאה ראינו בין השנים 2002 ו- 2013 קפיצה קדימה בשעור ההשתתפות בשוק העבודה בישראל, כאשר בשנת 2015 הגיע שעור ההשתתפות בשוק העבודה ל- 64.1%, גבוה מהשעור הממוצע במדינות ה- OECD. זה כולל עליה בקרב גברים חרדים, מ-40% בשנת 2002 ל-56% בשנת 2013; ובקרב נשים ערביות, שעלו מ-16% בשנת 2002 ל-33% בשנת 2013.

שינויים אלו לא הביאו לשינוי מגמה. התאוריה לפיה מי שמשתלב בשוק העבודה יצא אוטומטית ממעגל העוני היתה שגויה. מחקר שפורסם כבר ב- 2010 קבע כי רוב הנקלטים בשוק העבודה בעשור שקדם – סה"כ 885 אלף איש – נקלטו במשרות ששכרם נמוך. קרי – יש יותר עובדים, אבל הם עובדים עניים וחסרי השכלה. העובדים העניים האלו הם אותם 70% של הנבחנים שהסקר הראה על קשייהם להתמצא במחשב. ברור שאלו יתקשו להעניק לילדיהם מה שמעניקות שכבות הביניים המבוססות. בהעדר רמת חינוך הדרושה בעולם המודרני ממוחזרים הפערים ומונצחת הנחיתות של בני שכבות אלו.

מציאות מדאיגה בחברה הערבית

בכל הקשור לאוכלוסיה הערבית התמונה שמתגלה כאן חייבת להדליק אור אדום. לפי הסקר מפגרים הבוגרים הערבים במיומנויות הנדרשות בכל הפרמטרים. כך לדוגמא באוריינות טקסטים התוצאות של הנשאלים הערבים (נשאלו בשפתם בראיון עומק בביתם) היתה בשעור של 225 נקודות לעומת ממוצע ישראלי של 255 וממוצע של מדינות OECD  העומד על 268. באוריינות בחשבון היתה התוצאה חלשה עוד יותר – 212 לערבים לעומת 251 לכלל הישראלים ו-263 ממוצע OECD. התמצאות במחשב – ערבים 238 לעומת ממוצע לישראל 274 וממוצע OECD  279.

הקושי שיש לאקדמאים ערבים להשתלב בשוק העבודה הישראלי קשור באופן הדוק לאפליה הממוסדת שנהוגה בישראל ואשר מלווה בדעות קדומות של מעסיקים המסרבים לתת סיכוי שווה למועמד הערבי. האפליה הקיצונית של ממשלות ישראל לדורותיהן ביחס לתשתיות ובהזדמנויות תעסוקה לתושבים הערבים משפיעה גם היא על רמת החיים ועל רמת החינוך שצעירים ערבים זוכים לה. עם זאת ברור שהסקר הנוכחי מגלה תמונת עומק שכוללת רבדים מגוונים בחברה הערבית שהסך הכל שלהם מחייב מחשבה ודרכי פעולה.

נשים ערביות מאוגדות במסגרת ארגון העובדים מען – למרות שיפור גדול בשעור הנשים הערביות היוצאות לעבודה אין ירידה בעוני
נשים ערביות מאוגדות במסגרת ארגון העובדים מען – למרות שיפור גדול בשעור הנשים הערביות היוצאות לעבודה אין ירידה בעוני

מאוחר מדי ופחות מדי

אין שום ספק שברמת הממשלה והגורמים הכלכליים המובילים יש כיום מודעות להשלכות ארוכות הטווח של המציאות שאותה גילה הסקר. בהקשר זה חשוב להביא את אזהרתו של מנכ"ל ארגון OECD, מר אנחל גוריה, שקרא לישראל לפעול לשינוי המציאות שמתהווה. לפי התחזית טען גוריה, הקבוצות החלשות בישראל – חרדים וערבים – המהוות כיום 25% מהאוכלוסיה, צפויות להוות בשנת 2050 50% מהאוכלוסיה.

כדי לשנות מציאות זו נדרשת מדיניות ממשלתית אקטיבית תומכת תעסוקה. אלא שהמדיניות בתחום זה הפוכה – ההוצאה בישראל על מדיניות פעילה בשוק העבודה היא שליש (0.2% מהתוצר) לעומת ההשקעה של מדינות האיחוד האירופי (0.62%). הממשלה מסרבת לתקצב הכשרה מקצועית איכותית במקצועות טכנולוגיים, פוגעת באופן שיטתי בדמי האבטלה ובקצבאות הקיום, מורידה את התקציבים שמוקצים למחקר ופיתוח בתעשיה המסורתית, מאפשרת ייבוא עובדים זרים בחקלאות, בניין וסיעוד ומשאירה את הענפים האלו בפיגור טכנולוגי. כל זה עוד לפני שהזכרנו את האפליה הממוסדת כלפי ערבים. בלא שינוי דרמטי במדיניות הממשלה אין סיכוי לייצר דינמיקה משמעותית שתשנה מגמה ותייצר שוויון במקום פערים.

לדף התוצאות של ה- http://meyda.education.gov.il/files/Rama/PIAAC_Report.pdf

 

עוד

עובדים ועובדות פלסטינים

מעכשיו גם עובדים תושבי הרשות הפלסטינית יוכלו לגשת למידע האישי שלהם באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי ולהגיש תביעות ומסמכים, ככל מבוטח ישראלי

לא כך היה עד לאחרונה עבור עובדים תושבי הרשות הפלסטינית שמועסקים בישראל. עובדים אלו לא יכלו לייצר קוד משתמש ולא נפתח להם אזור אישי במוסד לביטוח לאומי במקרה של תאונת עבודה. התוצאה היתה עיכובים של חודשים ושנים בטיפול בתביעות ופעמים רבות דחיית תביעות מוצדקות בשל העדר תקשורת.

המשך
פרויקט מזרח ירושלים

בסיוע מען קיבלו עובדים דמי אבטלה על חודשי המלחמה הראשונים

בחודשים האחרונים סייע משרד מען בירושלים לעשרות פונים, שעבודתם הופסקה בשל המלחמה, לקבל דמי אבטלה. בעקבות התערבות מען וגופים אחרים הסכים הביטוח הלאומי לשלם לאותם עובדים קצבאות באופן רטרואקטיבי – קרי על תקופה שקדמה ליום הגשת התביעה בפועל. בסה"כ קיבלו העובדים שפנו למען תשלומים בסכום של 1.2 מיליון ₪.

המשך
תעשייה וענפים אחרים

הבחירות לוועד העובדים בעמותת יד ביד יוצאות לדרך

ביום ד' 27.3 יצאה מערכת הבחירות של ועד העובדים בעמותת יד ביד לדרך – סייעות וגננות המעון בחיפה הצביעו ובחרו פה אחד את הנציגה שלהם לועד העובדים. במהלך החודש הקרוב יערוך מען בחירות במוסדות החינוך של העמותה ברחבי הארץ. הוועד שיבחר ישתתף במו"מ על הסכם קיבוצי שלישי לעובדות ועובדי העמותה.

המשך
פרויקט מזרח ירושלים

משבר תעסוקתי חמור בירושלים המזרחית לקראת הרמדאן

ערב חודש הרמדאן עומדים התושבים הפלסטינים בירושלים המזרחית בפני משבר כלכלי וחברתי שהוחרף עם הגידול בשיעור של 7.6% באבטלה מאז פרוץ המלחמה. חרף המשבר הממשלה פוגעת באופן אנוש בתכנית החומש לירושלים המזרחית.
'מען – ארגון עובדים' קורא לראש העיר ולמועצת העיר הנכנסת לפעול להבטחת התקציבים לצמצום הפערים החברתיים-כלכליים בירושלים המזרחית

המשך
עובדים ועובדות פלסטינים

קו לעובד ומען לרשות האוכלוסין: יש לאפשר לעובדים הפלסטינים, שפרנסתם נגדעה לפני 4 חודשים, למשוך את כספם מקרן הפנסיה מבלי שההיתר שלהם יתבטל.

קו לעובד ומען לרשות האוכלוסין: יש לאפשר לעובדים הפלסטינים, שפרנסתם נגדעה לפני 4 חודשים, למשוך את כספם מקרן הפנסיה מבלי שההיתר שלהם יתבטל.
Kav LaOved – קו לעובד ומען, ארגוני זכויות עובדים, פנו לרשות האוכלוסין – האחראית על העסקת עובדים פלסטינים – בבקשה לנקוט בצעדים שיקלו על סבלם של העובדים מחד וימנעו כאוס בשוק העבודה מאידך. הפנייה הציעה פתרון יצירתי למצב אבסורדי: מצד אחד הממשלה מונעת כניסת עובדים פלסטינים, ומאידך מונעת מהם אפשרות לפדות את חסכונותיהם הפנסיוניים בקרן עמיתים.

המשך

אנא כתבו את שמכם המלא, טלפון ותיאור קצר של נושא הפנייה, ונציג\ה של מען יחזרו אליכם בהקדם האפשרי.

رجاءً اكتبوا اسمكم الكامل، الهاتف، ووصف قصير حول موضوع توجهكم، ومندوب عن نقابة معًا سيعاود الاتصال بكم لاحقًا








כארגון שמחויב לזכויות עובדים ללא הבדלי דת, גזע, לאום, מגדר או מקצוע - דמוקרטיה היא נשמת אפינו.
מען מתנגד בחריפות לחוקי ההפיכה המשטרית שממשלתם הקיצונית של נתניהו, לוין, בן גביר וסמוטריץ' מנסה לכפות.

ללא דמוקרטיה אין זכויות עובדים,
כשם שארגון עובדים לא יכול להתקיים תחת דיקטטורה.

רק ניצחון המחנה הדמוקרטי יאפשר לפתח דיון בשאלה הפלסטינית, ולהגיע לפתרון אלטרנטיבי לכיבוש ולאפרטהייד, תוך הבטחת זכויות אדם ואזרח לכל, ישראלים ופלסטינים כאחד. כל עוד משטר האפרטהייד מתקיים, המחנה הדמוקרטי לא יצליח להביס את הפשיסטים הישראלים. לכן מען פועל לצרף את החברה הערבית והפלסטינית למחאה.

אנו מזמינים אותך:

לצעוד איתנו בהפגנות ולבנות אלטרנטיבה איגוד מקצועית, יהודית-ערבית דמוקרטית בישראל. הצטרפו היום לקבוצת הווטסאפ השקטה שלנו "צועדות/צועדים עם מען במחאה"

להצטרף למען ולאגד עובדים במקום העבודה שלך . קראו כאן איך מתאגדים במען.

לעקוב אחרי העבודה של מען ברשתות החברתיות