המלה ח'יר בערבית פרושה טוב. אבל מותו של ח'יר ח'לאילה בשבת ה- 16.11 בבניין בכפר עראבה היה התגלמות הרע. נראה שהתאונה היתה תוצאה של הזנחה של כללי הבטיחות הבסיסיים. ח'יר נהרג כשנפל בפיר לא מגודר ברצפת בניין בקומה רביעית ומת מיד. הוא הותיר אחריו אשה בהריון, ילדה בת 6, והורים שעבדו כל חייהם לבנות לו עתיד, ונותרו עם תהום של עצב.
בביקור שערכנו בבית המשפחה בכפר דיר חנא ב- 30.11 פגשנו את אביו של ח'יר, אברהים ח'לאילה, שעבד כל חייו בבניין, ואת אחיו ג'יהאד שעבד אתו בבנית פיגומים ביום שצנח אל מותו. לפי עדותו של ג'יהאד, ח'יר העביר באותו יום עמודים מצד אחד של הבניין לצד השני, ונפל לתוך הפיר הפעור והבלתי מגודר. כעבור זמן מה ג'יהאד הבחין שהוא לא רואה את אחיו, הוא קרא לו וח'יר לא ענה, הוא שאל את חבריו אך אף אחד לא ראה אותו, וחשדו התעורר.
ח'יר: "הרגשתי שקרה משהו. נכנסתי מהפיגום לקומה הרביעית, צעקתי את שמו בקול רם ולא היתה תגובה, ואז ראיתי את הפיר. הבטתי למטה וראיתי אותו שוכב ללא תנועה. תוך שניות הגעתי אליו עם הפועלים, בדקתי את הנשימה והדופק, אבל כבר לא היה לו סיכוי".
האחים ח'לאילה עבדו בקבוצה שבונה פיגומים עבור קבלני בניין. הם מגיעים למקום העבודה ליום או יומיים, בונים את הפיגומים לביצוע עבודות גימור של קירות חיצוניים, ובסוף העבודה באים לפרק אותם. החברה שבונה את המבנה ומנהל העבודה שלה הם האחראים על הבטיחות בבניין. כל מקום שבו יש סכנת נפילה חייב להיות מגודר באחריותו של מנהל העבודה במקום. בבניין בו ארעה התאונה נותר הפיר שלתוכו נפל ח'יר אל מותו בלתי מגודר.
בעוד שהאב אברהים ח'לאילה רואה בתאונה גורל משמים, קרוב משפחתו, סולימאן ח'לאילה, שהוא גם ממונה בטיחות בבנין, אומר: "אסור לראות בתאונות גזירת גורל. 75% מהתאונות היו יכולות להמנע לו נשמרים ומכבדים את הוראות הבטיחות".
האב אינו מתווכח. בין בני המשפחה והמנחמים שישבו איתנו בשבת אחה"צ בשמש החמימה של סוף נובמבר בחצר של משפחת ח'לאילה, היו לא פחות מ – 90 שנות ותק בענף. כולם כאן מבינים שח'יר הצטרף לסטטיסטיקה הנוראה של הרוגים כתוצאה מתאונות של נפילה מגובה. לפי דו"ח אגף הפיקוח על העבודה במשרד הכלכלה לשנת 2012, 24 עובדים מתוך 31 הרוגים בענף הבניין, ומתוך 60 הרוגים בתאונות עבודה, נהרגו מתאונות שסיבתן נפילה מגובה.
אמרתי לבני המשפחה שאתרי הבניה היום מנוהלים באופן שערוריתי, ואין כל דאגה לבריאותו ולשלמותו של העובד. קבלני המשנה מנסים להחזיק מעמד במלחמת ההשרדות מול הלחץ של החברות הגדולות שסוחטות אותן, והפועל על הפיגום משלם את המחיר. האב, נזכר בנציגי ההסתדרות שנהגו לפקח על הבטיחות באתרים, ומצר על כך שהיום הכל פרוץ ואין כל פיקוח.
כשנפרדנו בתום ביקור אבלים קצר, הבטחנו לאנשים הגאים האלו, שבן משפחתם שילם את המחיר הנורא מכל, שאנו כארגון עובדים מחוייבים לעשות כל שנדרש לשנות את המצב. הסכמנו איתם שנשתף אותם בפעילות של מען להגברת המודעות בנושא הבטיחות. זה לא יחזיר את ח'יר למשפחתו, אבל זה המעט שארגון עובדים יכול לעשות עבור משפחה שכולה, וכדי להגן על פועלים אחרים מגורל דומה.
++++++
ארגון העובדים מען מקדם פרויקט להעלאת המודעות של עובדים ושל הציבור לנושא בטיחות בענף הבניין. לפרויקט
