מאת ניר חסון, פורסם בהארץ ב-22.6.2016
ינוק במספר תושבי מזרח ירושלים החיים מתחת לקו העוני. כך עולה מנתונים שפורסמו באחרונה על ידי מכון ירושלים לחקר ישראל, בהתבסס על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והביטוח הלאומי. על פי הנתונים, בשנת 2014 חיו 82% מתושבי מזרח ירושלים מתחת לקו העוני הישראלי, זאת בהשוואה ל-22% מכלל אזרחי ישראל ו-49%% מכלל תושבי ירושלים. הנתון משקף החמרה קשה במצב העוני במזרח העיר, שכן בשנת 20133 היו 76% מכלל התושבים מתחת לקו העוני ובשנת 2006 – 66%.
זה שנים רבות ש-300 אלף תושבי מזרח ירושלים מוכרים כאחת האוכלוסיות העניות ביותר בישראל, אולם בעשור האחרון הידרדר באופן חמור מצבם הכלכלי. להערכת גורמים רבים הפועלים בעיר, הסיבה לכך היא משבר כלכלי שפרץ במזרח העיר בעקבות סגירת גדר ההפרדה בין ירושלים לבין הגדה המערבית. הגדר פגעה קשות בעסקים שנסמכו על לקוחות מהגדה וכן גרמה לעלייה ביוקר המחיה בעיר בשל עצירת יבוא מהגדה.
עלייה של כ-8% במספר התושבים החיים מתחת לקו העוני, כפי שקרה בין 2013 ל-2014, היא חריגה בכל קנה מידה. חלק מההסבר יכול להיות קשור לאופן הפילוח של האוכלוסייה. מדד קו העוני מתבסס על סקרי משק בית של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ובביטוח הלאומי מסבירים שהסקר במזרח ירושלים הוא בעייתי בשל מדגם קטן באופן יחסי, כ-150 תצפיות. בנוסף, קיים קושי באיסוף הנתונים בשל חוסר שיתוף פעולה מצד האוכלוסייה, שהתגבר בשל גל האלימות שפקד את מזרח העיר החל מקיץ 2014. עם זאת, סביר שהנתונים משקפים הידרדרות נוספת במצב הכלכלי במזרח ירושלים.
יתכן שגל האלימות של 2014 הוא גם אחת הסיבות להידרדרות במצבן של משפחות פלסטיניות רבות בעיר. עובדים רבים בתחומי התיירות, למשל, פוטרו מעבודתם, בשל הירידה החדה במספר התיירים בעיר. בעיה נוספת שהכבידה על העיר היא הידוק הבדיקות במחסומי הכניסה לירושלים, מה שמכביד על העברת סחורות מהגדה והביא לעליית מחירים חדה של מוצרי המזון בחנויות בירושלים. "שק אורז של 12 קילו עולה באלעזריה (מעבר לגדר ההפרדה) 25 שקלים וכאן 120 שקלים", אומר ג'בר, בן 49 מהעיר העתיקה. "היום המחירים של מוצרים במזרח ירושלים לא נמוכים יותר מאשר במערב העיר, סל המזון כמעט אותו הדבר", מאשרת ראניה האריש, מנהלת לשכת הרווחה העירונית במזרח ירושלים.
ניתוח הנתונים יראה גם שהעוני במזרח העיר הוא עמוק וקשה בהרבה מאשר במערבה. גם עבודה אינה מחסנת מפני ירידה מתחת לקו העוני, על פי הנתונים, 89% מהמשפחות בהן יש מפרנס אחד נמצאות מתחת לקו העוני.
בארגון העובדים "מען" מצביעים גם על קושי במיצוי הזכויות של תושבי מזרח העיר, שרבים זכאים לקצבאות סוציאליות, אך לא מקבלים אותן מסיבות שונות, לרוב מחסומים ביורוקרטים או התעמרות של הרשויות. כך למשל, על פי חישוב שנעשה בארגון, רק כ-7% מהמשפחות העניות במזרח העיר מקבלות הבטחת הכנסה, לעומת כמעט 10% בציבור היהודי. עם זאת, בשנתיים האחרונות הצטמצם במקצת הפער בין שני המגזרים בכל הנוגע למיצוי הזכויות.
בעיה נוספת שקשורה למצב הביטחוני היא שבשנתיים האחרונות נעצרו אלפי בני אדם, חלקם הגדול בגיל העבודה, בשל חשדות שונים. עצם המעצר והרישום הפלילי הביא לפיטורים של רבים מהם או לקשיים גדולים בקבלה לעבודה, מאחר שמעסיקים רבים דורשים תעודת יושר משטרתית. חאלד, בן 34 מא־טור, מספר שב-2009 הוא נתפס מעסיק שוהה בלתי חוקי מהשטחים ומאז אינו יכול לחזור לעבודה. הוא אב לארבע בנות ונמצא עמוק מתחת לקו העוני. "מאז תחילת הרמדאן אכלתי פעם אחת בשר, אצל דוד שלי, כל המחירים עלו אבל המחירים של בני האדם נהיו זולים יותר", הוא אומר.
בעיריית ירושלים מצביעים על שורה של תוכניות ופרויקטים לשיפור המצב, בהם מרכזי הכשרת תעסוקה והגדלה של 20 משרות חדשות לעובדים סוציאלים במזרח העיר. "יש שדרוג במערכות הרווחה והחינוך, אני מקווה שבתוך שנתיים נראה תוצאות", אומרת בוני גולדברג, מנהלת אגף חברה וקהילה בעירייה.
ארגון "מען" ממקד את המאמצים שלו בשנים האחרונות בתעסוקת נשים, אבל כאן הם נתקלים במחסום נוסף – חשש של נשים פלסטיניות לעבוד במערב העיר או קשיי תחבורה. "אם אשה צריכה להגיע מא־טור כדי לעבוד בניקיון בהדסה עין כרם ב-6 בבוקר זה מאוד מאוד קשה", אומר ארז וגנר, מנהל משרד "מען" בירושלים. "אנשים חיים בגיהנום", מוסיף וגנר, "הם מתדפקים על דלתנו כדי למצוא פתרון מה הם יאכלו מחר".
