מאת ז'נאן בסול, דה מרקר, 17.3.2016
תושבי מזרח ירושלים שמגיעים ללשכת התעסוקה נתקלים ביחס קשה ומשפיל ולעתים אף מופנים לעבודות פיקטיביות ■ מרכז השמה אלטרנטיבי, שהוקם בשיתוף משרד הכלכלה, מוכיח שעם טיפול נכון שיעורי ההשמה בקרב תושבי מזרח העיר עולים
"סיימתי את התואר הראשון לא מזמן ועכשיו אני מחפשת עבודה, אז פניתי ללשכת התעסוקה", מספרת אמאל (שם בדוי), 24, מירושלים המזרחית. "הלשכה הפנתה אותי למפעל טקסטיל בגבעת שאול. כשהגעתי, אמר לי המראיין שהוא לא צריך עובדים. כשחזרתי ללשכה, הפקיד כתב שסירבתי לקבל את העבודה, כי לא החתמתי את המראיין על ההפניה ולא הופיע הסבר למה הוא דחה אותי. הפקיד אמר לי שאני סתם מעמידה פנים שאני רוצה לעבוד. זה לא נכון, אני רוצה לעבוד, לא רוצה לקחת כסף ולישון בבית".
אחיה של אמאל, 20, הוא המפרנס היחידי בבית שבו חיים עוד ארבעה אחים ואבא חולה כרוני בשיקום. אמאל טוענת שהיא חייבת לעבוד ולהרוויח כסף, אבל מרגישה שמתעמרים בה בלשכת העבודה במזרח ירושלים.
היא לא היחידה. לא מעט עדויות שהגיעו ל-TheMarker קובלות על יחס מתעמר ואף משפיל, הפניות לעבודות פיקטיביות או לעבודות שלא מתאימות לפונות ולפונים ואינן מתחשבות בהשכלה, במצב הבריאותי או במצב המשפחתי שלהם. בחודשים האחרונים דיווח ארגון העובדים מען על התנהלות בעייתית במיוחד בלשכה במזרח ירושלים. כך למשל, בדצמבר 2015 נפל ארגז של תריס ישן על הפונות ללשכה שעמדו בתור ארוך, בלי שהמאבטחים יעזרו להן, ובפברואר דווח על נשים שעמדו בגשם בזמן שהמאבטח סירב לפתוח מעליהן סככה. באותו היום נכנסה אשה לפקיד בלי טופס ממכונת ההתייצבות (כי הנייר במכונה נגמר) וזכתה לצעקות רמות.
"התורים ארוכים בצורה לא הגיונית. אנחנו תמיד מחכות בחוץ, בקור הירושלמי בחורף, ובחום בקיץ. לא פעם מישהי התעלפה שם והזמינו לה אמבולנס", מספרת עליא (שם בדוי), 40. "המאבטחים והפקידים שם פרובוקטיביים ולפעמים נדמה שהם רק מתגרים בנו כדי שנתעצבן ויעיפו אותנו משם. בנוסף, רוב הזמן מכונות ההתייצבות לא עובדות או שנגמר בהן הנייר ואף אחד לא ממלא אותן. נשים רבות לא מקבלות את הנייר שמאפשר להן להיכנס ללשכה וחוזרות הביתה. גם מי שלא מספיקה להיכנס לפני שסוגרים נאלצת ללכת הביתה".
"הזנחה ורשלנות לא מכוונים"
"זומנתי לראיון עבודה בקניון בתלפיות. אני לא מדברת עברית והמאבטחים לא נתנו לי להיכנס", מתארת נסרין, (שם בדוי), 27, אמא לילד בן שלוש שבעלה יושב בכלא. "הפקיד בלשכת התעסוקה אמר לי לבוא למקום בבוקר ולא נתן לי שעה מדויקת. חיכיתי שם מתשע בבוקר עד 12 עם הבן שלי, כי לא היה לי איפה להשאיר אותו. ואז ביקשתי מנציג של ארגון מען לבדוק מתי אפגוש את המראיין". לתדהמתה, המעסיק הפוטנציאלי אמר למען כי אינו מחפש עובדים, ואף הדגיש כי לשכת התעסוקה שולחת אליו אנשים אף שאינו מחפש ואינו צריך עובדים.
על פי דו"ח של ארגון מען מנובמבר 2015, בין 2014 ל–2015 נקלטו בסניף ביטוח לאומי בירושלים המזרחית 2,989 תביעות להבטחת הכנסה, מהן 1,921 (69%) נדחו. מניתוח של הארגון לסיבות המרכזיות לדחייה עולה כי מדובר באי־המצאת מסמכים, אי־עמידה במבחן תעסוקה ואי־עמידה בדרישות ההתייצבות של לשכת התעסוקה. גם על פי הדו"ח הזה, לשכת התעסוקה בירושלים מפנה לעבודות פיקטיביות, מתעמרת בפונים, לא מספקת ליווי תרגום לראיונות העבודה – אף שרוב הפונים אינם יודעים עברית, ובמקרים של אי־התאמה לעבודה, בלשכה רושמים שהפונה סירב לקבל את העבודה, ובכך מונעים את רשת הביטחון הכלכלית־חברתית בדמות אבטחת הכנסה.
"בהתנהלות של לשכת התעסוקה בירושלים המזרחית, שקיימת כבר שנים, יש מעין הזנחה ורשלנות לא מכוונים", אומר מקור כלכלי שביקש לא להזדהות. "המדינה והעירייה לא ידעו איך להתמודד עם התושבים האלה, שנתפשים כאוכלוסייה בעייתית מבחינה פוליטית. הם שכחו שקיים קשר ישיר בין עוני לאלימות ופשע, ומה שמוכיח את זה הוא מצב בני הנוער בשכונות מחוץ לגדר, משם מגיעים רוב המפגעים, לצד גל האלימות האחרון".
האוכלוסייה המדוברת בקושי מדברת עברית וסובלת מעוני קיצוני. על פי מכון ירושלים לחקר ישראל, ב-2015 חיו 76% מהתושבים בירושלים המזרחית מתחת לקו העוני, והכנסתם הממוצעת היתה נמוכה ב-41.4% מההכנסה המחושבת כקו העוני בישראל.
כמו כן, מהנתונים עולה כי שיעור הנשים הפלסטיניות תושבות ירושלים המשתתפות בשוק העבודה היה 15% בלבד ב-2012, לעומת 22% בקרב כלל הנשים הערביות בישראל. גם בקרב הגברים הפלסטינים תושבי ירושלים נרשם שיעור תעסוקה נמוך לעומת גברים ערבים בישראל, כאשר רק 67% מהם עבדו ב-2012.
יתרה מכך, קיים פער של 3,000 שקל בחודש ברמת ההכנסה בין תושבי מזרח ירושלים שעבדו במערב העיר, לבין אלה שלא עבדו בה, לפי מכון ירושלים לחקר ישראל. המסקנה היא כי עבודה במערב העיר עשויה לחלץ מעוני ומהצורך באבטחת הכנסה.
האלטרנטיבה – מרכז ריאן
מול העדויות והנתונים האלה עומד מחקר של הכלכלן מריק שטרן ממכון ירושלים לחקר ישראל, שבחן את מעורבות תושבי ירושלים הפלסטינים בשוק העבודה במערב העיר, והוכיח תלות הדדית ברורה בין שני צדיה של העיר. על פי המחקר, חלה עלייה בשיעור תעסוקת תושבי ירושלים המזרחית בחלק המערבי של העיר, אך אלה מתרכזים בעיקר בתחומי התעשייה הכבדה ועבודת כפיים ופחות בענפי כלכלה מתקדמים יותר, שבהם השכר הממוצע גבוה יותר. באופן לא מפתיע מהווים תושבי מזרח ירושלים את חוטבי העצים ושואבי המים של המערב.
ממסקנות המחקר עולה כי קיים צורך בגיבוש מדיניות תעסוקתית מרחבית לתושבי ירושלים המזרחית, שתסייע להם להשתלב ולהתקדם במקומות העבודה במערב העיר, דרך הסרת תקרת הזכוכית שחוסמת את התקדמותם, וחיזוק המסגרות שנועדו להכוונה תעסוקתית ממוקדת. כל אלה עשויים לשפר את האפשרויות התעסוקתיות העומדות בפניהם למתן את המתחים הקיימים כיום בין העובדים משני צדי העיר, ולצמצם את התסכול במזרח ירושלים.
לטענת שטרן, בלשכת התעסוקה במזרח ירושלים לא מודעים לתמיכה החשובה שמעניקים התושבים הפלסטינים לכלכלת מערב העיר. "אין פה אסטרטגיה ואף אחד לא חושב שאנו נתמכים על ידי התושבים הפלסטינים, בעיקר מכיוון שהם משתלבים בעבודות שיהודים לא רוצים לעבוד בהן. העובדים הפלסטינים מהווים מאגר עובדים זול וזמין שקל להיפטר ממנו במקרים שצריך להתייעל. מצד שני, אבטחת הכנסה היא עול על המדינה ולכולם עדיף שכמה שיותר אנשים ישולבו במעגל העבודה".
ההבנה כי שירות התעסוקה הישראלי כבר לא נותן לאנשים מענה אמיתי וכי נדרשות אלטרנטיבות לשילוב אפקטיבי יותר של תושבי מזרח ירושלים בשוק העבודה הביאה להקמת מרכז "ריאן" בשכונות בית חנינא־שועפט. המרכז, המופעל על ידי משרד הכלכלה באמצעות תב"ת־ג'וינט ישראל ועמותת מחשבה טובה, הרשות לפיתוח כלכלי, משרד הרווחה והשירותים החברתיים ועיריית ירושלים — מהווה "One Stop Shop" לבלתי־מועסקים בהכוונה לתעסוקה, ומספק שירותי הכוונה וייעוץ תעסוקתי, הכשרה והכוונה להשכלה, הכנה לעולם העבודה, השמה הולמת וליווי תעסוקתי לאורך זמן.
עובדי המרכז הם פלסטינים תושבי ירושלים שמבינים את הרגישויות והניואנסים של החברה ממזרח ירושלמית. במרכז מופעלים קורסים רבים בנושאים שונים, ובהם הכנה לעולם העבודה, עברית בארבע רמות, אנגלית, מחשבים, הכנה למבחני לשכת עורכי הדין, הכנה למבחני שירות המדינה ויזמות עסקית (שותפות עם מעוף).
מתוך הנרשמים לקורסים השונים המוצעים במרכז ריאן, 73% הם נשים, 47% מתוכן עד גיל 24 (92% עד גיל 45), 50% בעלי תעודה על תיכונית או אקדמאים, 77% אינם עובדים בכניסתם לתוכנית ו–48% ללא ניסיון תעסוקתי בשנתיים אחרונות. מתוך 963 משתתפים חדשים ב–2015, כ–227 קיבלו שוברי הכשרה מקצועית וכ–376 מהם כבר הושמו בעבודה.
במשרד הכלכלה מרוצים מהיענות התושבים, ומתכננים להרחיב את פעילות המרכז ב–2016 לכלל השכונות במזרח ירושלים. במקביל, מתקיימת פעילות של הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים באמצעות מעוף לטיפול ביזמים ובעסקים במזרח העיר.
"מטפלים ביותר מ-5,000 דורשי עבודה"
מנכ"ל שירות התעסוקה, בועז הירש, סירב להתראיין לכתבה.
משירות התעסוקה במזרח ירושלים נמסר: "מדובר בטענות כוללניות, שקשה מאוד להתייחס אליהן בהיעדר פרטים. נדגיש כי בשירות התעסוקה אין משרות פיקטיביות, אך ייתכן שמעסיק אייש משרה ולא עידכן את הלשכה. כאשר נרשם לדורש עבודה סירוב, הוא זכאי לערער לוועדת ערר. אישור רפואי המסביר היעדרות מהתייצבות בלשכה הוא חוקי ותקף, אלא שבהבטחת הכנסה יש להגיש אישור זה למוסד לביטוח לאומי ולא לשירות התעסוקה. כך זה נעשה בכל המדינה.
"לשכת התעסוקה במזרח ירושלים, מטפלת ביותר מ-5,000 דורשי עבודה, רובם הגדול בהבטחת הכנסה ובעלי חסמי תעסוקה שונים ומספקת עבורם שירותי תעסוקה בעלי ערך.
"ב-2015 הופנו 6,701 דורשי עבודה לעבודה על ידי הלשכה למקומות עבודה שונים ונפתחו חמש הכשרות בעברית, ארבעה קורסי מכינות וארבעה קורסי מזכירות תעסוקתית שבהם השתתפו כ-120 דורשי עבודה. כמו כן, הפנתה הלשכה כ-200 דורשי עבודה לארבעה קורסים בתחזוקת מבנים וארבעה קורסים חשמל מעשי. בשבוע הקרוב מתחיל קורס גרפיקה שבו ישתתפו 27 איש.
"בעתיד הקרוב אמורים להפתח קורסים בחשמל מוסמך, פיתוח אפליקציות וקורס מחשבים וקורס מיזוג אויר. ללשכה מאות משרות ובהן טבחים, מלצרים, חדרנים, נהגי אוטובוס, נהגי משאיות, פחחים וצבעי רכב, אינסטלציה, מנהלי עבודה בבניין, עובדי אלומיניום, קונדיטורים ועובדי מאפה, ועובדים מתחום החשמל.
"לעניין ידיעת השפה הערבית, מתוך כל עובדי הלשכה, שבעה דוברי ערבית שפת אם. כמו כן, הלשכה תוגברה בבת שירות אזרחי מהמגזר הערבי, היתר דוברים ערבית ברמה סבירה.
"לעניין העומסים, הם נובעים מכך שהמבנה משרת מספר יחידות ממשלתיות, כגון משרדי רשות האוכלוסין. במטרה להקל על העומסים פעל כבר לפני שנים שירות התעסוקה והוציא את ההתייצבומתים החוצה, כך שרק מי שנכנס ללשכה נדרש לעבור בידוק ביטחוני. בנוסף, ההתייצבומטים נפתחים כבר ב-7:15 במטרה להקל על המתייצבים, וכן חולקה קבלת הקהל לשתי משמרות".
