"מעל ומתחת לפיגום" – הצגת תאטרון של שחקן וזמר \ נגן אחד הועלתה ביום שישי 7.7 במתנ"ס הכפר יפיע בחסות אגף קידום הנוער בכפר. את הארוע פתח מנהל היחידה לקידום הנוער מונד'ר ח'טיב שברך את ארגון העובדים מען היוזם של הפרוייקט ואת קרן מנוף שתורמת לביצועו. לאחר מכן הזמין לבמה את השחקנים והודיע שמייד בתום ההצגה יערך דיון בנושא תאונות העבודה.
אמיר שוכרי יעקוב ומודי קבלאווי – השחקן והמלווה המוסיקלי של ההצגה – העלו את ההצגה בשעה שהקהל ישב מרותק והגיב במקומות הנדרשים בצחוק או במחיאות כפיים. מייד עם תום ההצגה החל דיון, תחילה הופנו שאלות לשחקנים ולבמאי גיא אלחנן לגבי ההצגה והסיבה לכך שהיא הוגדרה מראש כהצגה לשחקן אחד. על כך השיב הבמאי אלחנן שיש כאן נסיון לספר סיפור של צעיר אחד ולייצר הזדהות איתו כמי שהוא קורבן של מערכת שלא מבינה אותו ולא מכינה אותו לחיים ולעבודה.
בהמשך קרא המנחה מונד'ר ח'טיב לקבלן הבניין עסאם כילאני ובקש ממנו להתייחס לנושא שעלה בדיון לגבי הקושי בפיקוח והטמעת הוראות הבטיחות בקרב עובדים צעירים . בתשובה אמר כילאני כי לדעתו הבעיה כאן כפולה – מחד הרשויות לא מסייעות בהכשרת עובדים ולמעשה העובדים הצעירים שמגיעים למקום העבודה נכנסים למקום מסוכן בלי שמישהו טרח להזהיר אותם או ליידע אותם במה מדובר. מאידך הצעירים עצמם נוהגים לבלות על שעות מאוחרות ומגיעים למקום העבודה כשהם עייפים ולא מרוכזים. הם עסוקים בטלפונים שלהם ולא אחת שיחת טלפון שמגיעה ברגע קריטי יכולה לגרום לחוסר ריכוז ולתאונה כאשר העובד נמצא במקום גבוה או כאשר הוא עובד עם מכשיר חשמלי.
המהנדס נאשד בשאראת חלק על הדברים שהעלה עסאם כילאני. לטענתו הבעיה היא בניהול ובדרך בה מתייחסים באתרי הבנייה לעובדים הצעירים וחסרי הנסיון. הרבה פעמים אמר בשאראת העובד מתלבט אם לבצע עבודה שנראית לו מסוכנת ולא בטוחה אבל אז נכנסת התפיסה של צעירים ערבים כגיבורים וכ"סופרמנים" והתחושה שאם יסרב או ידרוש תנאים מסויימים יראה כ"חלש" או פחדן וכתוצאה מבצע הצעיר את העבודה למרות הסכנה בה ונחשף לתאונות.
נורה עלא א-דין סיפרה על אחיה חמאדה שנהרג בתאונת עבודה בשנת 2011 שעה שעבד אצל קבלן שסלל כבישים. חמאדה נקבר למותו בחפירה שלא היו בה קירות תומכים שמחוייבים לפי חוק ולמרות זאת עד היום – שש וחצי שנים אחרי התאונה הקטלנית – עדיין לא הסתיים המשפט ועדיין לא הורשע אף אחד בגרימת המוות שלו ברשלנות פושעת. הדברים הכואבים והמרגשים של נורה המחישו כיצד פועלת המערכת שמאפשרת לקבלנים ומנהלים שהיו אחראים למותו של עובד להמשיך בעבודתם גם שנים רבות אחרי המקרה ללא עונש וללא הגנה לעובדים אחרים. נורה הזכירה בדבריה את החשש שמאפיין עובדים שנפגעים בתאונה ובני משפחותיהם – בדרך כלל אמרה עלא אדין – המעסיק הישיר של העובדים הערבים הוא קרוב משפחה או מישהו מהשכונה וישנה תפיסה שאם נגיש תביעה או תלונה זה יפגע בפרנסתו ובסוף גם בפרנסה של אנשים קרובים אלינו – התוצאה היא שעובדים נמנעים מלהתלונן או להגיש תביעות וזה הרגל רע שצריך לשנותו.
לסיכום קרא מנכ"ל מען אסף אדיב לכל הנוכחים להתגייס לפרוייקט של קידום הבטיחות ומאבק בתאונות והציע לכל מי שמעונין להיות פעיל ומעורב במאבק זה להרשם בדף של מען ולהמשיך את המאבק הלאה.
