בחודשים האחרונים מורגש לחץ גובר של נשים ערביות חסרות מקצוע המחפשות עבודה במשרד ארגון העובדים מען הפועל בבאקה אל-ע'רבייה. ופא טיארה, האחראית על פרויקט נשים וחקלאות של מען מדווחת כי בעקבות פרסום מודעה המציעה עבודה בבית אריזה גדול באתרי אינטרנט מקומיים היא מקבלת מזה מספר שבועות לא פחות מ-60 טלפונים ביום, וכי מעולם לא נתקלה בהענות כה גדולה.
תופעה חדשה היא כי רבות ממחפשות העבודה החדשות הן נשואות טריות ואמהות לילדים קטנים, ולראשונה יש פניות גם מאמהות צעירות מאום אל-פחם, שתושבותיה לא נהגו לחפש עבודה מחוצה ליישוב. הסיבה ללחץ, כפי שעולה משיחות הטלפון, היא המצוקה הכלכלית המתגברת והתפשטות העוני.
בית האריזה קולט מאות עובדות ערביות לחצי שנה. אך מספר הפונות עולה על מספר מקומות העבודה המוצעים. טיארה מודאגת מכך שכאשר תגמר עונת האריזה לקראת מרץ, היא תתקשה למצוא מקומות עבודה חלופיים לנשים שהועסקו בהם, מאחר וענף החקלאות רווי בתאילנדים, העובדים תמורת 14 ש' לשעה, ותופסים כ-60% ממקומות העבודה בענף. היוצא מן הכלל הם בתי אריזה, שבהן אסורה העסקתם של עובדים זרים, מה שיוצר אלפי מקומות עבודה לנשים לתקופות של חצי שנה.
ההשתתפות הנמוכה של ערביות בכח העבודה, שנעה בין 22% ל-27% עפ"י הערכות שונות, היא אחת הסיבות לכך ש 60% מהמשפחות הערביות נמצאות מתחת לקו העוני. מרבית הערביות העובדות משתייכות למיעוט של בעלות השכלה גבוהה, בעוד שרובן המכריע של הנשים הערביות הן חסרות מקצוע, ואינן מוצאות עבודה.
עובדת אחת בשכר מינימום מכניסה כ- 50,000 ש' לשנה. החלטה ממשלתית שתאפשר כניסת 20.000 נשים ערביות לעבודה, תתרום מיליארד שקל בשנה לכלכלה הישראלית. לו היתה הממשלה מבצעת את החלטותיה היא, ומצמצמת בהדרגה את מספר העובדים התאילנדים, כשם שמנעה את העסקתם בבתי אריזה, ניתן היה לקלוט עשרות אלפי נשים ערביות לעבודה בחקלאות.
