האג'נדה האמיתית של אלי ישי

שר הפנים, אלי ישי, שם עצמו דובר ראשי של הקמפיין לגירוש הזרים. אלא שבה בעת הוא חותם על אישורים ליבוא אלפי עובדי בניין מסין ומסרי לנקה. לפי ידיעה שפירסם עופר פטרסבורג ב"ידיעות אחרונות", אישר השר המלצות מתוקנות להסכמים עם סרי לנקה, מולדובה וסין, ובכך נתן אור ירוק לחידוש היבוא של עובדים מארצות אלה.

 

פורסם בדה מרקר, 13.6.12
שר הפנים, אלי ישי, שם עצמו דובר ראשי של הקמפיין לגירוש הזרים. אלא שבה בעת הוא חותם על אישורים ליבוא אלפי עובדי בניין מסין ומסרי לנקה. לפי ידיעה שפירסם עופר פטרסבורג ב"ידיעות אחרונות", אישר השר המלצות מתוקנות להסכמים עם סרי לנקה, מולדובה וסין, ובכך נתן אור ירוק לחידוש היבוא של עובדים מארצות אלה.

אין כאן טעות – קבלני הבניין וחברות כוח האדם לוחצים, והשר ישי מבצע. באוגוסט 2011, בעיצומה של המחאה החברתית, אישרה הממשלה, בהמלצתו של ישי, יבוא של 6,800 עובדים זרים. אלא שמשרד האוצר, שהתנגד להחלטה, דרש ערובות לכך שהעובדים לא יובאו ממדינות שבהן גובים מהם כופר בסך אלפי דולרים, קרי מסין. לפיכך הוסכם כי העובדים יגיעו מבולגריה, וזאת במסגרת הסדרים ישירים בין ממשלות, ללא דמי תווך.

נשמע טוב? אלא שהקבלנים וחברות כוח האדם שלהם הכשילו את ההסדר, והתוצאה היא שעד כה הגיעו לישראל רק 60 עובדים מבולגריה. מציאות זו לא מפריעה להתאחדות הקבלנים לזעוק את זעקת הקוזק הנגזל ולדרוש יבוא נוסף של עובדים. לטענתם, יש כיום בישראל רק 2,500 עובדי בניין זרים, בעוד המכסות שאישרה הממשלה הן ל-8,000 עובדים.

מדוע מעדיפים הקבלנים דווקא עובדים מסין? כי אלה הם מקור לרווח אדיר בשבילם. עובד מסין משלם 20 אלף דולר כופר כדי להגיע לישראל, בעוד עובד מבולגריה מגיע ללא תשלום כופר. בחשבון פשוט, יבוא של 6,000 עובדים יכניס לכיסן של חברות הבניין (חברות כוח האדם שמייבאות את העובדים הן בבעלות החברות הקבלניות) 120 מיליון שקל. וכל זה עוד לפני שהעובד נטל פטיש בידו.

מאז 2002 קיימת הסכמה רחבה בקרב הכלכלנים כי יבוא מסיבי של עובדים זרים לענפי החקלאות והבנייה יוצר אבטלה בשכבות חלשות, ובראשן האוכלוסייה הערבית בישראל. 26 אלף עובדים תאילנדים בחקלאות תופסים את מקומן של אלפי נשים ערביות, שסובלות מאבטלה בשיעור של 75%. כל זה לא מענין את הקבלנים. הם מסווים את האינטרס הכלכלי שלהם בתואנה של מחסור בעובדים, ומאיימים שמחירי הנדל"ן יעלו. הלובי שלהם מהלך אימים על הממשלה, קונה אנשי שלטון ומצליח פעם אחר פעם להעביר את ההחלטות הרצויות לו.

בדיוק נגד זה יצאו בקיץ האחרון מאות אלפי אנשים לרחובות. ממשלת נתניהו אמורה להילחם באבטלה של תושבי ישראל, ואף קבעה לה כמטרה להעלות את שיעור ההשתתפות של נשים ערביות בשוק העבודה. אלא שהחלטות לחוד ומציאות לחוד. בשעה שישי וחבריו לקואליציה מאמצים דמגוגיה לאומנית ומכריזים מעל כל במה ש"עניי עירך קודמים", הם מנהלים למעשה דלת מסתובבת של יבוא וגירוש עובדים זרים.

במקום לייבא עוד עובדים שאין בהם צורך ולהסית את הציבור בתעמולה גזענית, על הממשלה לפעול ברצינות להעדפת עובדים מקומיים בבניין, להשקיע ולפתח תוכניות להכשרה מקצועית, לקדם טכנולוגיה מתקדמת ובמידת הצורך לאפשר לפליטים אפריקאים לעבוד בשכר הוגן – ולהפסיק להביא עובדים כבולים ומשועבדים מסין.

עוד

עובדים ועובדות פלסטינים

קו לעובד ומען לרשות האוכלוסין: יש לאפשר לעובדים הפלסטינים, שפרנסתם נגדעה לפני 4 חודשים, למשוך את כספם מקרן הפנסיה מבלי שההיתר שלהם יתבטל.

קו לעובד ומען לרשות האוכלוסין: יש לאפשר לעובדים הפלסטינים, שפרנסתם נגדעה לפני 4 חודשים, למשוך את כספם מקרן הפנסיה מבלי שההיתר שלהם יתבטל.
Kav LaOved – קו לעובד ומען, ארגוני זכויות עובדים, פנו לרשות האוכלוסין – האחראית על העסקת עובדים פלסטינים – בבקשה לנקוט בצעדים שיקלו על סבלם של העובדים מחד וימנעו כאוס בשוק העבודה מאידך. הפנייה הציעה פתרון יצירתי למצב אבסורדי: מצד אחד הממשלה מונעת כניסת עובדים פלסטינים, ומאידך מונעת מהם אפשרות לפדות את חסכונותיהם הפנסיוניים בקרן עמיתים.

המשך
עובדים ועובדות פלסטינים

אי אפשר לדחות עוד את ההחלטה – יש להחזיר את העובדים הפלסטינים לעבודה בישראל עכשיו

מערכת הביטחון מנהלת בימים אלו דיונים קדחתניים בניסיון למנוע התלקחות בגדה המערבית. לפי ידיעה בוויינט הבוקר (יום ב' 5.2) הדיון מתמקד בשתי שאלות: האם להכניס את 100 אלף הפועלים הפלסטינים עם היתר לעבוד בישראל; והאם להתיר למתפללים מוסלמים מהגדה שיאושרו להיכנס לירושלים במהלך החג. הערכת גורמי הביטחון היא שחודש רמדאן, שיחל השנה ב-10 במרץ, עלול להיות נפיץ יותר מתמיד על רקע המלחמה בעזה, ולכן השאלות האלו מוגדרות כקריטיות.

המשך
פרויקט מזרח ירושלים

מתייצבים בשירות התעסוקה ולא רוצים שזכויותיכם יפגעו? חוששים להגיע לשירות התעסוקה בגלל העומס? ארגון "מען" עושה לכם סדר!

מאז 7/10, השתנו הנהלים של שירות התעסוקה. נכון להיום, שתי לשכות התעסוקה בירושלים פתוחות ומקבלות קהל ללא תור. עם זאת, לשכות התעסוקה עמוסות מאוד.

המשך
עובדים ועובדות פלסטינים

הממשלה בונה על עובדים זרים במקום פלסטינים – ורק מחמירה את הבעיה

הכתבה שפרסם היום 4.1 "כלכליסט" מבקרת בחריפות את מדיניות הממשלה בכל הקשור לנושא העובדים הפלסטינים ומדגישה כי עובדים זרים אינם יכולים להוות אלטרנטיבה לענף הבניין. כתב כלכליסט, שלמה טייטלבאום, מצטט כלכלנים וגורמים בענף הבניין שמאשרים את מה שטוען מען ארגון עובדים מזה זמן.

המשך
עובדים ועובדות פלסטינים

חזרת העובדים הפלסטינים לישראל: צורך קיומי לישראל ולפלסטינים

עד ה-7 באוקטובר הועסקו בשוק העבודה הישראלי למעלה מ-200 אלף עובדים פלסטינים מהגדה ועזה. עבודה שהיא למעלה מ-20% מהתל"ג הפלסטיני, כ- 3.5 מליארד דולר בשנה. עם פרוץ המלחמה הוכרז בישראל מצב חירום, נאסרה כניסת פלסטינים לישראל, ונסגרו באופן מוחלט 11 מחסומים המקשרים בין הגדה המערבית לישראל. כך נותרו מאות אלפי משפחות פלסטיניות ללא מקור פרנסה במשך חודשיים וחצי, וללא אופק לחזרה לעבודה. וגם המעסיקים הישראלים מתקשים לחזור לתפקוד בלי עובדיהם.

המשך

אנא כתבו את שמכם המלא, טלפון ותיאור קצר של נושא הפנייה, ונציג\ה של מען יחזרו אליכם בהקדם האפשרי.

رجاءً اكتبوا اسمكم الكامل، الهاتف، ووصف قصير حول موضوع توجهكم، ومندوب عن نقابة معًا سيعاود الاتصال بكم لاحقًا








כארגון שמחויב לזכויות עובדים ללא הבדלי דת, גזע, לאום, מגדר או מקצוע - דמוקרטיה היא נשמת אפינו.
מען מתנגד בחריפות לחוקי ההפיכה המשטרית שממשלתם הקיצונית של נתניהו, לוין, בן גביר וסמוטריץ' מנסה לכפות.

ללא דמוקרטיה אין זכויות עובדים,
כשם שארגון עובדים לא יכול להתקיים תחת דיקטטורה.

רק ניצחון המחנה הדמוקרטי יאפשר לפתח דיון בשאלה הפלסטינית, ולהגיע לפתרון אלטרנטיבי לכיבוש ולאפרטהייד, תוך הבטחת זכויות אדם ואזרח לכל, ישראלים ופלסטינים כאחד. כל עוד משטר האפרטהייד מתקיים, המחנה הדמוקרטי לא יצליח להביס את הפשיסטים הישראלים. לכן מען פועל לצרף את החברה הערבית והפלסטינית למחאה.

אנו מזמינים אותך:

לצעוד איתנו בהפגנות ולבנות אלטרנטיבה איגוד מקצועית, יהודית-ערבית דמוקרטית בישראל. הצטרפו היום לקבוצת הווטסאפ השקטה שלנו "צועדות/צועדים עם מען במחאה"

להצטרף למען ולאגד עובדים במקום העבודה שלך . קראו כאן איך מתאגדים במען.

לעקוב אחרי העבודה של מען ברשתות החברתיות