האג'נדה האמיתית של אלי ישי

שר הפנים, אלי ישי, שם עצמו דובר ראשי של הקמפיין לגירוש הזרים. אלא שבה בעת הוא חותם על אישורים ליבוא אלפי עובדי בניין מסין ומסרי לנקה. לפי ידיעה שפירסם עופר פטרסבורג ב"ידיעות אחרונות", אישר השר המלצות מתוקנות להסכמים עם סרי לנקה, מולדובה וסין, ובכך נתן אור ירוק לחידוש היבוא של עובדים מארצות אלה.

 

פורסם בדה מרקר, 13.6.12
שר הפנים, אלי ישי, שם עצמו דובר ראשי של הקמפיין לגירוש הזרים. אלא שבה בעת הוא חותם על אישורים ליבוא אלפי עובדי בניין מסין ומסרי לנקה. לפי ידיעה שפירסם עופר פטרסבורג ב"ידיעות אחרונות", אישר השר המלצות מתוקנות להסכמים עם סרי לנקה, מולדובה וסין, ובכך נתן אור ירוק לחידוש היבוא של עובדים מארצות אלה.

אין כאן טעות – קבלני הבניין וחברות כוח האדם לוחצים, והשר ישי מבצע. באוגוסט 2011, בעיצומה של המחאה החברתית, אישרה הממשלה, בהמלצתו של ישי, יבוא של 6,800 עובדים זרים. אלא שמשרד האוצר, שהתנגד להחלטה, דרש ערובות לכך שהעובדים לא יובאו ממדינות שבהן גובים מהם כופר בסך אלפי דולרים, קרי מסין. לפיכך הוסכם כי העובדים יגיעו מבולגריה, וזאת במסגרת הסדרים ישירים בין ממשלות, ללא דמי תווך.

נשמע טוב? אלא שהקבלנים וחברות כוח האדם שלהם הכשילו את ההסדר, והתוצאה היא שעד כה הגיעו לישראל רק 60 עובדים מבולגריה. מציאות זו לא מפריעה להתאחדות הקבלנים לזעוק את זעקת הקוזק הנגזל ולדרוש יבוא נוסף של עובדים. לטענתם, יש כיום בישראל רק 2,500 עובדי בניין זרים, בעוד המכסות שאישרה הממשלה הן ל-8,000 עובדים.

מדוע מעדיפים הקבלנים דווקא עובדים מסין? כי אלה הם מקור לרווח אדיר בשבילם. עובד מסין משלם 20 אלף דולר כופר כדי להגיע לישראל, בעוד עובד מבולגריה מגיע ללא תשלום כופר. בחשבון פשוט, יבוא של 6,000 עובדים יכניס לכיסן של חברות הבניין (חברות כוח האדם שמייבאות את העובדים הן בבעלות החברות הקבלניות) 120 מיליון שקל. וכל זה עוד לפני שהעובד נטל פטיש בידו.

מאז 2002 קיימת הסכמה רחבה בקרב הכלכלנים כי יבוא מסיבי של עובדים זרים לענפי החקלאות והבנייה יוצר אבטלה בשכבות חלשות, ובראשן האוכלוסייה הערבית בישראל. 26 אלף עובדים תאילנדים בחקלאות תופסים את מקומן של אלפי נשים ערביות, שסובלות מאבטלה בשיעור של 75%. כל זה לא מענין את הקבלנים. הם מסווים את האינטרס הכלכלי שלהם בתואנה של מחסור בעובדים, ומאיימים שמחירי הנדל"ן יעלו. הלובי שלהם מהלך אימים על הממשלה, קונה אנשי שלטון ומצליח פעם אחר פעם להעביר את ההחלטות הרצויות לו.

בדיוק נגד זה יצאו בקיץ האחרון מאות אלפי אנשים לרחובות. ממשלת נתניהו אמורה להילחם באבטלה של תושבי ישראל, ואף קבעה לה כמטרה להעלות את שיעור ההשתתפות של נשים ערביות בשוק העבודה. אלא שהחלטות לחוד ומציאות לחוד. בשעה שישי וחבריו לקואליציה מאמצים דמגוגיה לאומנית ומכריזים מעל כל במה ש"עניי עירך קודמים", הם מנהלים למעשה דלת מסתובבת של יבוא וגירוש עובדים זרים.

במקום לייבא עוד עובדים שאין בהם צורך ולהסית את הציבור בתעמולה גזענית, על הממשלה לפעול ברצינות להעדפת עובדים מקומיים בבניין, להשקיע ולפתח תוכניות להכשרה מקצועית, לקדם טכנולוגיה מתקדמת ובמידת הצורך לאפשר לפליטים אפריקאים לעבוד בשכר הוגן – ולהפסיק להביא עובדים כבולים ומשועבדים מסין.

MORE...

תעשייה וענפים אחרים

עובדי ועובדות בית החולים הגריאטרי "הוד עמל" במישור אדומים התאגדו במען בדרישה להעסקה ישירה וחתימה על הסכם קיבוצי

כמחצית מעובדי ועובדות בית החולים הגריאטרי "הוד עמל" במישור אדומים התאגדו בשבוע שעבר במען – איגוד עובדים. רובם תושבי/ות הרשות הפלסטינית, המועסקים בבית החולים למעלה

READ MORE »

אנא כתבו את שמכם המלא, טלפון ותיאור קצר של נושא הפנייה, ונציג\ה של מען יחזרו אליכם בהקדם האפשרי.

رجاءً اكتبوا اسمكم الكامل، الهاتف، ووصف قصير حول موضوع توجهكم، ومندوب عن نقابة معًا سيعاود الاتصال بكم لاحقًا








כארגון שמחויב לזכויות עובדים ללא הבדלי דת, גזע, לאום, מגדר או מקצוע - דמוקרטיה היא נשמת אפינו.
מען מתנגד בחריפות לחוקי ההפיכה המשטרית שממשלתם הקיצונית של נתניהו, לוין, בן גביר וסמוטריץ' מנסה לכפות.

ללא דמוקרטיה אין זכויות עובדים,
כשם שארגון עובדים לא יכול להתקיים תחת דיקטטורה.

רק ניצחון המחנה הדמוקרטי יאפשר לפתח דיון בשאלה הפלסטינית, ולהגיע לפתרון אלטרנטיבי לכיבוש ולאפרטהייד, תוך הבטחת זכויות אדם ואזרח לכל, ישראלים ופלסטינים כאחד. כל עוד משטר האפרטהייד מתקיים, המחנה הדמוקרטי לא יצליח להביס את הפשיסטים הישראלים. לכן מען פועל לצרף את החברה הערבית והפלסטינית למחאה.

אנו מזמינים אותך:

לצעוד איתנו בהפגנות ולבנות אלטרנטיבה איגוד מקצועית, יהודית-ערבית דמוקרטית בישראל. הצטרפו היום לקבוצת הווטסאפ השקטה שלנו "צועדות/צועדים עם מען במחאה"

להצטרף למען ולאגד עובדים במקום העבודה שלך . קראו כאן איך מתאגדים במען.

לעקוב אחרי העבודה של מען ברשתות החברתיות