בפס"ד מה- 26.11.2019, קבע שופט ביה"ד האזורי לעבודה בירושלים, דניאל גולדברג, כי מען מהווה ארגון יציג בחברת "מיה תעשיות מזון בע"מ" במישור אדומים לאחר שאיגד יותר משליש מעובדי החברה, שרובם פלסטינים תושבי הרשות. השופט קבע שהחברה פגעה בחופש ההתאגדות של עובדיה על ידי ניסיון לפטר ולהשעות עובדים, על-ידי הפעלת לחץ על עובדים לעזוב את ארגון העובדים מען, וזאת תוך העדפה ברורה שנתנה החברה להסתדרות הלאומית. בית הדין חייב את החברה לנהל משא-ומתן קיבוצי עם ארגון העובדים מען, וכן לשלם למען פיצוי בגובה 160,000 ₪ על הפגיעות בחופש ההתאגדות.
פסק-הדין ניתן יותר משלושה חודשים לאחר שמען הודיע לראשונה לחברת מיה ב-14.8 על איגוד מרבית עובדי הייצור של החברה. מאז אותו רגע ניהלה החברה מאמץ מרוכז למנוע כל דריסת רגל של מען במפעל. בין השאר פיטרה החברה עובדים בטענת צמצומים, מנעה מהם להיות מיוצגים בשימוע על-ידי מען, והשעתה כמה ממנהיגי ההתאגדות בטענות שווא של אלימות, שהופרכו כולן.
במקביל לאיומים של מנהלים במיה לפגוע בפרנסתם של העובדים שהתאגדו במען, ולסירוב לאפשר לנציגי מען להיכנס לשטח המפעל, הפגינה החברה יחס אוהד ביותר להסתדרות הלאומית. היא אפשרה לנציגי ההסתדרות הלאומית להיכנס למפעל, ולמנהלי החברה להחתים עובדים לטובת הארגון המתחרה. בניגוד לטענת החברה כי הליך ההתאגדות בהסתדרות הלאומית החל לפני מען, כבר ביולי, קובע פס"ד שההסתדרות הלאומית החלה להיות מעורבת במפעל רק שבועיים לאחר שמען הודיע לחברה על התאגדות העובדים בשורותיו. מצב זה מעלה את התהיה כיצד בכלל הגיעה ההסתדרות הלאומית למפעל לאגד את עובדי החברה. העדפת הנהלת מיה את ההסתדרות הלאומית ממשיכה גם לאחר שזו הודיעה לבית הדין הארצי שהיא אינה עומדת על טענתה ליציגות בחברה, בעקבות פנייתו של מען לבית הדין הארצי בהליך של סכסוך בין ארגוני (סב"א) באמצע ספטמבר.
בית-הדין התייחס בחומרה לעובדה שהחברה התעלמה לחלוטין מכל פניות הארגון, ונאותה להשיב להן רק לאחר שהארגון פנה לבית-הדין לעבודה בעקבות פיטורי העובדים. כבר ב- 5.9 הוציא בית הדין צו מניעה זמני כנגד פיטורי העובדים, וקבע שיש ראיות לכאורה לכך שפיטורי העובדים והשעייתם נעשו על רקע התארגנות.
למרות "הכרטיס הצהוב" שהוציא השופט לחברת מיה בספטמבר, החברה לא שינתה את דרכיה, והמשיכה להערים קשיים על עובדים שמזוהים עם מען על-ידי עיכוב היתרי כניסה לאזור התעשייה לעובדים ולרכבים, שינויים בתפקידים ובמשמרות, ופיטורי עובדים נוספים. אחת העובדות שדברה בגלוי על תמיכתה במען נתקלה בלחץ כבד לעזוב אותו, והועברה מעבודה על פס הייצור לניקיון בשירותים המשמשים בעיקר גברים, צעד משפיל ופוגעני, הגובל בהטרדה מינית. בעניין זה הגיש מען בקשה נוספת לביה"ד שתידון בשבוע הקרוב.
פסק הדין של השופט ד. גולדברג מהווה נדבך נוסף במהלך שמוביל מען בשנים האחרונות במטרה לאפשר לעובדים פלסטינים המועסקים על-ידי חברות ישראליות באזורי ההתנחלויות להתאגד ולנהל מו"מ על הסכם קיבוצי. החלטה פורצת דרך קודמת בענין ניתנה על ידי נשיא ביה"ד לעבודה בירושלים, השופט אייל אברהמי, בפברואר 2016, במאבק של מען מול מוסך צרפתי. גם אז קבע בית-הדין כי מען הוא הארגון היציג וכי על החברה להחזיר לעבודה את יו"ר ועד העובדים שפוטר שנה וחצי קודם. ואכן בעקבות הפסיקה החליט מוסך צרפתי לחתום על הסכם עבודה קיבוצי עם מען ולהסדיר את היחסים אתו ועם העובדים. יש לקוות כי מיה תלמד את פסק-הדין, תפנה מעתה לדרך ההידברות והמו"מ, ותפתח דף חדש ביחסים הקיבוציים עם מען ועם עובדיה.
הנחישות שגילו עובדי מיה תעשיות למרות כל הקשיים והאיומים מלמדת על החיוניות של הדור הצעיר הפלסטיני המגלה אומץ לב, גישה חברתית סולידרית בין נשים וגברים, ופתיחות יוצאת דופן בשיתוף פעולה עם ארגון העובדים מען ופעיליו הישראלים. אנו מקווים שקביעותיו הברורות של השופט גולדברג יתנו רוח גבית לגל ההתאגדות של עובדים ממישור אדומים במען, אשר תסייע לכל הצדדים לצלוח את המכשולים הרבים הצפויים בדרך.
