ארגון העובדים מען: לשים קץ לשערורייה של העסקת עובדים פלסטינים באזור "ניצני שלום" (ליד טול כרם) על פי החוק הירדני משנת 1965

48 שנה עברו מאז כיבוש הגדה המערבית על ידי ישראל, ו-20 שנה מאז הקמת הרשות הפלסטינית, ולמרות זאת ממשיכים המפעלים ישראלים באזור התעשיה "ניצני שלום" ליד טולכרם להעסיק את עובדיהם הפלסטינים על פי החוק הירדני, שנחקק בשנת 1965.




48 שנה עברו מאז כיבוש הגדה המערבית על ידי ישראל, ו-20 שנה מאז הקמת הרשות הפלסטינית, ולמרות זאת ממשיכים המפעלים ישראלים באזור התעשייה "ניצני שלום" ליד טול כרם להעסיק את עובדיהם הפלסטינים על פי החוק הירדני, שנחקק בשנת 1965.

כ-700 עובדים פלסטינים מועסקים בכעשרה מפעלים באזור התעשייה "ניצני שלום" שהוקם לפני כשלושים שנה סמוך לעיר טול כרם – ממש על הקו הירוק. כל המפעלים באזור מקבלים שירותים מישראל, וניהול המקום הוא בפיקוח המנהל האזרחי. בעלי המפעלים הם ישראלים, והכנסת חומרי גלם ומשלוח סחורות נעשים מישראל ואליה. יתר על כן, כדי לעבוד באזור חייב תושב הרשות הפלסטינית לקבל היתר עבודה, שמותנה באישורים ביטחוניים. למרות מציאות זו, שהופכת את האזור לאחד מאזורי התעשייה של ההתנחלויות בגדה המערבית, מתעקשים בעלי המפעלים לשלם לעובדיהם על פי החוק הירדני.

זאת למרות שפס"ד של בג"ץ משנת 2007, המתייחס לגבעת זאב, קובע כי מעסיקים ישראליים במובלעות שבשליטת ישראל בגדה המערבית חייבים להעניק לעובדיהם הפלסטינים זכויות לפי חוק העבודה הישראלי.

בעלי העסקים ב"ניצני שלום" מתרצים את התנהגותם בכך, שמדובר באזור שנמצא מחוץ לריבונות ישראל, ולכן החוק התקף בו על פי האמנות הבינלאומיות הוא החוק שהיה תקף במקום בעת שנכבש על ידי ישראל – קרי השלטון הירדני. וכן שאזור התעשייה "ניצני שלום" אינו התנחלות מוכרזת, ולכן פס"ד גבעת זאב אינו חל לגביו. שני הטיעונים האלו מופרכים מיסודם. ראשית מפני שהאיסור על שינוי סטטוס קיים היה מחייב בראש ובראשונה להימנע מהקמת מפעל בשטח כבוש. מרגע שהקימו את מפעליהם בשטח זה, אין כל תוקף לטענתם שאסור לשנות את הסטטוס החוקי. שנית, ניצני שלום הוא מובלעת ישראלית מובהקת בגדה המערבית שנשלטת על ידי ישראל לכל דבר ועניין.

האבסורד במצב הנוכח ב"ניצני שלום" מומחש בסיפורם של שלושה עובדי מפעל ימית סינון, תושבי טול כרם והסביבה, שהועסקו במפעל במשך 7 שנים, בתנאי שכר ירודים וללא כל תנאים סוציאליים. בשנת 2010 החליטו העובדים לתבוע את מעסיקם בבית הדין לעבודה, ולחייבו לשלם להם הפרשי שכר וזכויות בהתאם למה שנקבע בפס"ד גבעת זאב. בתגובה לתביעה, הם פוטרו בצורה נקמנית על ידי המעסיק, וכך נוספה לתביעתם להפרשי שכר וזכויות, גם תביעה לפיצויי פיטורים בגין פיטורים שלא כדין ללא שימוע. בנובמבר 2013, באופן תמוה ושגוי בעליל, פסקה שופטת ביה"ד האזורי לעבודה, אורנית אגסי, כי החוק התקף באזור הוא אכן החוק הירדני. לא רק שהעובדים לא זכו לתשלום זכויות ופיצויי פיטורים, אלא שבית הדין חייב אותם לשלם למעסיק 20,000 ש"ח שכר טירחה.

שלושת העובדים לא נכנעו. בסיועו של ארגון העובדים מען ומשרד עוה"ד אהוד שילוני הוגש ערעור על פס"ד של ביה"ד האזורי. הדיון בערעור זה שיתקיים בבית הדין הארצי לעבודה ביום ג' 14.7.2015הוא בעל חשיבות גדולה, משום שלראשונה, מובא לפתחו של ביה"ד הארצי הדיון במעמדו של אזור ניצני שלום.

יתר על כן, לאחרונה נודע כי מספר מפעלים באזור מנסים להקדים תרופה למכה, ומחשש לפסיקה שתקבע אחרת, החלו ללחוץ על עובדיהם לחתום על הודעה, לפיה הם מאשרים את העסקתם על פי החוק הירדני. אחד המפעלים האלו הוא מפעל "טלאל איסוף ומחזור בע"מ", בו מועסקים כשבעים עובדים. לפי דווח שהגיע לארגון מען, בראשית אפריל 2015, החלו מנהלי המפעל להפיץ בין העובדים מסמך,לפיו הם מאשרים שהם זכאים לזכויות לפי חוקי העבודה הירדניים ולא על פי החוק הישראלי. במסמך שהגיע לידי ארגון העובדים מען, הכתוב בשפה ערבית קלוקלת, מופיעה הכותרת – "הסכם על תנאי עבודה". בסעיפים 7,8,9 נכתב, כי העובד מודע לכך שהחוק המחייב באזור זה הוא חוק העבודה הירדני מס' 21 משנת 1960, כמו גם התיקון מס' 2 לחוק זה משנת 1965.העובד החותם מתבקש להצהיר שקיבל הסבר על משמעות החוק, וכי לא יהיו לו כל תביעות או טענות על תנאי העבודה או כלתביעה להחיל את החוק הישראלי במקום. העובד מודיע בחתימתו כי הפיצויים וימיה חופשה המגיעים לו נגזרים אך ורק מהחוק הירדני.

מפעל טל אל מציג את עצמו באתר אינטרנט צבעוני ועדכני כחברה ש"נותנת שירותים ללקוחות כמו משרד הביטחון וצה"ל, שב"ס (שירות בתי הסוהר), דואר ישראל, בתי דפוס ומפעלי נייר שונים, רשתות שיווק קמעונאיות, רשויות מקומיות, אזוריות ועיריות (עיריית ירושלים, עיריית חולון, עיריית רמת גן, עיריית גבעתיים, עיריית אשדוד, עיריית כפר סבא, עיריית נתניה, מ.א. עמק יזרעאל), מפעלי תעשייה ועוד אלפי לקוחות פרטיים"

למרות שהחברה מתהדרת בקשריה עם רשויות המדינה וגורמים ציבוריים, אין הדבר מפריע לה לפעול כאילו אין דין ואין דיין. העובדים בטל אל מספרים שבשנת 2007 נעשה ניסיון לארגן שביתה ולבחור ועד עובדים, ובעקבותיו נאלצו כמה מהעובדים הפעילים בהתארגנות לעזוב את העבודה. העובדים מבינים גם היום את הרמז – מי שיעז להמרות את פי ההנהלה ימצא את עצמו בחוץ. הדרישה האולטימטיבית של ההנהלה היא שהעובדים יחתמו על הסכמה לוותר על זכויותיהם.

ארגון העובדים מען יוזם פעולה ציבורית, שמטרתה לשים קץ לשערורייה המתמשכת של מתן לגיטימציה לניצול עובדים, על ידי החלת החוק הירדני. אנו תובעים לחייב את המעסיקים באזור "ניצני שלום" לכבד את זכויות העובדים באשר הם עובדים, ולהפסיק את האפליה בין העובדים על בסיס לאום, דת או אזרחות.

עוד

התארגנות עובדים

'מען – ארגון עובדים' חתם על הסכם קיבוצי שלישי בעמותת יד ביד ("הדו-לשוני")

ההסכם משפר את שכרם ותנאי עבודתם של כ- 250 עובדות ועובדים המועסקים ב-6 מרכזים חינוכיים וכן במטה העמותה ובהן עובדות חינוך – מהפעוטון ועד לתיכון, עובדות מנהלה (ניקיון, אבות בית, מזכירות ועוד), עובדות המטה ועוד.

המשך
פרויקט מזרח ירושלים

המקרה של הדאיה: עזבה את עבודתה מסיבות בריאותיות – קיבלה את כל זכויותיה כמפוטרת

הדאיה, בת 58 ממזרח ירושלים היא המפרנסת היחידה של משפחתה, וששת ילדיה תלויים בה. היא לא רצתה לעזוב את עבודתה, אך בגלל מצבה הבריאותי לא יכלה להמשיך לעבוד. בעזרת מען היא קיבלה את מלוא פיצויי הפיטורים שמגיעים למי שמתפטרת בשל מצב רפואי, והבטיחה את זכאותה לדמי אבטלה כבר מהיום הראשון.

המשך
פרויקט מזרח ירושלים

עובדת פלסטינית-ירושלמית העיזה ועמדה על שלה והצליחה לבטל האשמת שווא בגניבה ופיטורים שרירותיים

שוק העבודה במזרח ירושלים משתנה: נשים מתחילות להבין שהן לא חייבות להיות רק נשים שמרצות את כולם וכי יש להן זכויות והן יכולות להרים את קולן. אתן לא לבד! הקשבנה לסיפור של עולא, שיחד עם 'מען' הצליחה לעמוד מול כוונת מעסיקה לפטרה אחרי שהואשמה על ידי המנהלת הישירה שלה בגניבה:

המשך
עובדים ועובדות פלסטינים

במקום מעצרים ראוותניים צריך להחזיר עובדים פלסטינים לאתרי הבנייה

הסכם הפסקת האש בין ישראל לחיזבאללה שנכנס לתוקף ביום ד' 27.11, מסמן את סופה של המלחמה. אם אכן הוא יחזיק מעמד תתחיל תקופה של שיקום שמשמעותה גידול דרמטי בצורך בעובדים לענף הבניין. בינתיים, עשרות אלפי עובדים פלסטינים מחכים לרגע בו תחליט הממשלה להתיר את חזרתם לאתרי הבניין בישראל. אלפי קבלני בניין משוועים גם הם לכוח אדם מיומן ומדווחים שהעובדים הזרים שהגיעו אליהם מעטים מדי ולא מקצועיים ברמה מספקת.

המשך
פרויקט מזרח ירושלים

העובדת לא ויתרה. התמודדה עם מנהל מטריד ונשארה בעבודה!

האם הרגשתם פעם שמנהל שלכם במקום העבודה מתייחס אליכם כאל אשפה שיש לפנות מהדרך? אינתיסאר חוותה את המצב הזה. המנהל הישיר שלה הטריד אותה. לאחר מכן הוא פעל לסלק אותה מהדרך ולגרום לה לעזוב. אלא שהיא לא הסכימה ל”התפנות” כל כך בקלות. בעזרת הפעילות הנחושה של משרד מען בירושלים היא אזרה אומץ והצליחה לשמור על מקום העבודה. לקח חשוב לכל עובד ובעיקר לנשים עובדות.

המשך
עובדים ועובדות פלסטינים

בית-הדין לעבודה חייב את חברת מיה תעשיות מזון בע"מ בפיצוי על הטרדה מינית של עובדת פלסטינית שהועסקה במפעל במישור אדומים

ביום 6.10.2024 פורסם פסק-דינו של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים (כב' השופטת רחל בר"ג-הירשברג) בתביעה של עובדת לשעבר של מפעל "מיה תעשיות מזון בע"מ" במישור אדומים.

המשך

אנא כתבו את שמכם המלא, טלפון ותיאור קצר של נושא הפנייה, ונציג\ה של מען יחזרו אליכם בהקדם האפשרי.

رجاءً اكتبوا اسمكم الكامل، الهاتف، ووصف قصير حول موضوع توجهكم، ومندوب عن نقابة معًا سيعاود الاتصال بكم لاحقًا








כארגון שמחויב לזכויות עובדים ללא הבדלי דת, גזע, לאום, מגדר או מקצוע - דמוקרטיה היא נשמת אפינו.
מען מתנגד בחריפות לחוקי ההפיכה המשטרית שממשלתם הקיצונית של נתניהו, לוין, בן גביר וסמוטריץ' מנסה לכפות.

ללא דמוקרטיה אין זכויות עובדים,
כשם שארגון עובדים לא יכול להתקיים תחת דיקטטורה.

רק ניצחון המחנה הדמוקרטי יאפשר לפתח דיון בשאלה הפלסטינית, ולהגיע לפתרון אלטרנטיבי לכיבוש ולאפרטהייד, תוך הבטחת זכויות אדם ואזרח לכל, ישראלים ופלסטינים כאחד. כל עוד משטר האפרטהייד מתקיים, המחנה הדמוקרטי לא יצליח להביס את הפשיסטים הישראלים. לכן מען פועל לצרף את החברה הערבית והפלסטינית למחאה.

אנו מזמינים אותך:

לצעוד איתנו בהפגנות ולבנות אלטרנטיבה איגוד מקצועית, יהודית-ערבית דמוקרטית בישראל. הצטרפו היום לקבוצת הווטסאפ השקטה שלנו "צועדות/צועדים עם מען במחאה"

להצטרף למען ולאגד עובדים במקום העבודה שלך . קראו כאן איך מתאגדים במען.

לעקוב אחרי העבודה של מען ברשתות החברתיות