48 שנה עברו מאז כיבוש הגדה המערבית על ידי ישראל, ו-20 שנה מאז הקמת הרשות הפלסטינית, ולמרות זאת ממשיכים המפעלים ישראלים באזור התעשייה "ניצני שלום" ליד טול כרם להעסיק את עובדיהם הפלסטינים על פי החוק הירדני, שנחקק בשנת 1965.
כ-700 עובדים פלסטינים מועסקים בכעשרה מפעלים באזור התעשייה "ניצני שלום" שהוקם לפני כשלושים שנה סמוך לעיר טול כרם – ממש על הקו הירוק. כל המפעלים באזור מקבלים שירותים מישראל, וניהול המקום הוא בפיקוח המנהל האזרחי. בעלי המפעלים הם ישראלים, והכנסת חומרי גלם ומשלוח סחורות נעשים מישראל ואליה. יתר על כן, כדי לעבוד באזור חייב תושב הרשות הפלסטינית לקבל היתר עבודה, שמותנה באישורים ביטחוניים. למרות מציאות זו, שהופכת את האזור לאחד מאזורי התעשייה של ההתנחלויות בגדה המערבית, מתעקשים בעלי המפעלים לשלם לעובדיהם על פי החוק הירדני.
זאת למרות שפס"ד של בג"ץ משנת 2007, המתייחס לגבעת זאב, קובע כי מעסיקים ישראליים במובלעות שבשליטת ישראל בגדה המערבית חייבים להעניק לעובדיהם הפלסטינים זכויות לפי חוק העבודה הישראלי.
בעלי העסקים ב"ניצני שלום" מתרצים את התנהגותם בכך, שמדובר באזור שנמצא מחוץ לריבונות ישראל, ולכן החוק התקף בו על פי האמנות הבינלאומיות הוא החוק שהיה תקף במקום בעת שנכבש על ידי ישראל – קרי השלטון הירדני. וכן שאזור התעשייה "ניצני שלום" אינו התנחלות מוכרזת, ולכן פס"ד גבעת זאב אינו חל לגביו. שני הטיעונים האלו מופרכים מיסודם. ראשית מפני שהאיסור על שינוי סטטוס קיים היה מחייב בראש ובראשונה להימנע מהקמת מפעל בשטח כבוש. מרגע שהקימו את מפעליהם בשטח זה, אין כל תוקף לטענתם שאסור לשנות את הסטטוס החוקי. שנית, ניצני שלום הוא מובלעת ישראלית מובהקת בגדה המערבית שנשלטת על ידי ישראל לכל דבר ועניין.
האבסורד במצב הנוכח ב"ניצני שלום" מומחש בסיפורם של שלושה עובדי מפעל ימית סינון, תושבי טול כרם והסביבה, שהועסקו במפעל במשך 7 שנים, בתנאי שכר ירודים וללא כל תנאים סוציאליים. בשנת 2010 החליטו העובדים לתבוע את מעסיקם בבית הדין לעבודה, ולחייבו לשלם להם הפרשי שכר וזכויות בהתאם למה שנקבע בפס"ד גבעת זאב. בתגובה לתביעה, הם פוטרו בצורה נקמנית על ידי המעסיק, וכך נוספה לתביעתם להפרשי שכר וזכויות, גם תביעה לפיצויי פיטורים בגין פיטורים שלא כדין ללא שימוע. בנובמבר 2013, באופן תמוה ושגוי בעליל, פסקה שופטת ביה"ד האזורי לעבודה, אורנית אגסי, כי החוק התקף באזור הוא אכן החוק הירדני. לא רק שהעובדים לא זכו לתשלום זכויות ופיצויי פיטורים, אלא שבית הדין חייב אותם לשלם למעסיק 20,000 ש"ח שכר טירחה.
שלושת העובדים לא נכנעו. בסיועו של ארגון העובדים מען ומשרד עוה"ד אהוד שילוני הוגש ערעור על פס"ד של ביה"ד האזורי. הדיון בערעור זה שיתקיים בבית הדין הארצי לעבודה ביום ג' 14.7.2015הוא בעל חשיבות גדולה, משום שלראשונה, מובא לפתחו של ביה"ד הארצי הדיון במעמדו של אזור ניצני שלום.
יתר על כן, לאחרונה נודע כי מספר מפעלים באזור מנסים להקדים תרופה למכה, ומחשש לפסיקה שתקבע אחרת, החלו ללחוץ על עובדיהם לחתום על הודעה, לפיה הם מאשרים את העסקתם על פי החוק הירדני. אחד המפעלים האלו הוא מפעל "טלאל איסוף ומחזור בע"מ", בו מועסקים כשבעים עובדים. לפי דווח שהגיע לארגון מען, בראשית אפריל 2015, החלו מנהלי המפעל להפיץ בין העובדים מסמך,לפיו הם מאשרים שהם זכאים לזכויות לפי חוקי העבודה הירדניים ולא על פי החוק הישראלי. במסמך שהגיע לידי ארגון העובדים מען, הכתוב בשפה ערבית קלוקלת, מופיעה הכותרת – "הסכם על תנאי עבודה". בסעיפים 7,8,9 נכתב, כי העובד מודע לכך שהחוק המחייב באזור זה הוא חוק העבודה הירדני מס' 21 משנת 1960, כמו גם התיקון מס' 2 לחוק זה משנת 1965.העובד החותם מתבקש להצהיר שקיבל הסבר על משמעות החוק, וכי לא יהיו לו כל תביעות או טענות על תנאי העבודה או כלתביעה להחיל את החוק הישראלי במקום. העובד מודיע בחתימתו כי הפיצויים וימיה חופשה המגיעים לו נגזרים אך ורק מהחוק הירדני.
מפעל טל אל מציג את עצמו באתר אינטרנט צבעוני ועדכני כחברה ש"נותנת שירותים ללקוחות כמו משרד הביטחון וצה"ל, שב"ס (שירות בתי הסוהר), דואר ישראל, בתי דפוס ומפעלי נייר שונים, רשתות שיווק קמעונאיות, רשויות מקומיות, אזוריות ועיריות (עיריית ירושלים, עיריית חולון, עיריית רמת גן, עיריית גבעתיים, עיריית אשדוד, עיריית כפר סבא, עיריית נתניה, מ.א. עמק יזרעאל), מפעלי תעשייה ועוד אלפי לקוחות פרטיים"
למרות שהחברה מתהדרת בקשריה עם רשויות המדינה וגורמים ציבוריים, אין הדבר מפריע לה לפעול כאילו אין דין ואין דיין. העובדים בטל אל מספרים שבשנת 2007 נעשה ניסיון לארגן שביתה ולבחור ועד עובדים, ובעקבותיו נאלצו כמה מהעובדים הפעילים בהתארגנות לעזוב את העבודה. העובדים מבינים גם היום את הרמז – מי שיעז להמרות את פי ההנהלה ימצא את עצמו בחוץ. הדרישה האולטימטיבית של ההנהלה היא שהעובדים יחתמו על הסכמה לוותר על זכויותיהם.
ארגון העובדים מען יוזם פעולה ציבורית, שמטרתה לשים קץ לשערורייה המתמשכת של מתן לגיטימציה לניצול עובדים, על ידי החלת החוק הירדני. אנו תובעים לחייב את המעסיקים באזור "ניצני שלום" לכבד את זכויות העובדים באשר הם עובדים, ולהפסיק את האפליה בין העובדים על בסיס לאום, דת או אזרחות.
