ראיון עם חנין קשאווי, ירושלים המזרחית, 2020.
נשות ירושלים המזרחית סובלות מהדרה חריפה
משוק העבודה– העדר השכלה
ושליטה בשפה העברית, העדר מסגרות לגיל הרך, תחבורה ציבורית דלה ומנותקת מהתחבורה
הציבורית של מערב העיר, ומכשולים נוספים הניצבים בפניהן כחומה בלתי עבירה ודנים
אותן ואת כלל אוכלוסיית ירושלים המזרחית לעוני חריף.
טרם פרוץ מגפת הקורונה, 19% בלבד מתושבות ירושלים המזרחית (בגילאי העבודה) השתתפו בכוח העבודה. מגפת הקורונה פגעה אנושות
בקבוצה זו, שליש מהן איבדו את מקום עבודתן
ולא ברור עדין כמה מהן הצליחו לחזור לעבודה. מול מציאות קשה זו עומדות נשים מעוררות
השראה אשר נאבקות יום יום להתקדם לתעסוקה הוגנת ולייצר מציאות שוויונית. מען – ארגון עובדים
ניצב אתם, ומסייע במיצוי זכויות, ליווי תעסוקתי והכשרת מפיצות זכויות בקרבן. חנין
קשאווי היא אחת מהנשים הפעילות בסניף ירושלים המזרחית של מען – ארגון עובדים, וזה
הסיפור שלה:
"שמי חנין קשאווי, אני בת 47 ומתגוררת עם בן זוגי ושני ילדי (בני 14 ו- 18) בכפר עקב שמעבר לגדר ההפרדה ומחסום קלנדיה. בן זוגי הוא תושב הגדה, ולצערי עד היום לא הצלחתי לסדר לו תושבות ישראלית או איחוד משפחות, ולכן הוא מתקשה למצוא עבודה ואני המפרנסת העיקרית.
"אני עובדת כמלווה בהסעות של תלמידי חינוך מיוחד הנוסעים מכפר עקב ל- 6 בתי ספר בירושלים. הליווי לא פשוט כי הילדים מתמודדים עם קשיים גדולים ואני צריכה לאסוף כל אחד מביתו, לסייע להם להגיע לבתי הספר שלהם עד 7:40, תוך יצירת קשר עם ההורים והמורים. אני מתחילה מ- 6:15 עד 7:40 בבוקר, מלווה כל ילד לבית הספר שלו, חוזרת הביתה, ויוצאת מהבית שוב ב-11.30 כדי להחזיר את הילדים לבתיהם בין-12:45 ל- 14:10.
"כך יוצא שאני צריכה לעבור את מחסום קלנדיה 4 פעמים ביום, וזה לא קל. בבוקר הנהג מחזיר אותי למחסום, ומשם אין תחבורה ואני ממשיכה ברגל הביתה כרבע שעה. בצהריים אני לוקחת אוטובוס בנקודת האיסוף בשועפט כדי לעבור את המחסום, ואם אין אוטובוס מכפר עקב אני עוברת ברגל מחסום וגשר ארוך, מה שגוזל הרבה זמן.
"מאז 2017 אני מועסקת דרך תאגיד 'לביא' הקשור לעיריית ירושלים. השכר בדרך כלל בסדר, בין 4,700 ל- 5,000 ש' לחודש, ואני מקבלת גם מעט הבטחת הכנסה. לצערי בגלל הקורונה יש פחות בתי ספר פתוחים ופחות שעות נוספות, כך שההכנסה ירדה. אני נוהגת לרשום את שעות העבודה שלי ובודקת שהשכר משולם כסדרו. קרה שאחד מבתי הספר לא רשם לי את כל שעות העבודה והוריד לי אלף שקל בטעות, אבל כשהראיתי להם את רישום שעות העבודה, הם החזירו לי את מלא הכסף. השנה, מאחר והייתי בחל"ת ממרץ עד אוגוסט, לא קבלתי את דמי ההבראה ואני מסדרת את זה עכשיו.
"הייתי רוצה לעבוד בעבודה שדורשת יותר השכלה ומאפשרת לי להתפרנס יותר טוב. אני מאוד אוהבת ללמוד, ויש לי כשרון ויכולת. סיימתי תיכון עם בגרות ירדנית (תווג'יה) ואחר כך למדתי מנהל עסקים ב-YMCA. לפני שש שנים למדתי מזכירות באמצעות שירות התעסוקה במכללת סכנין במשך שנה (עם תעודה), ובשנה השנייה למדתי לקרוא ולכתוב עברית וגם קצת לדבר. אחרי הלימודים הייתי מובטלת כשנתיים. קיוויתי ששירות התעסוקה ימצא לי עבודה טובה, אבל השירות מציע מעט מאוד עבודות במערב ירושלים, וסרבו לקבל אותי שם כי העברית שלי לא מספיק טובה. יוצא שבדרך כלל הלשכה שולחת אותנו בעיקר לניקיון בלי קשר ליכולות שלנו, וזה מקומם. אנחנו הנשים הערביות לא באנו לעולם רק בשביל לעבוד בניקיון! את העבודה בליווי מצאתי בכוחות עצמי ב-2017. לכן הצטרפתי לקבוצות מפיצות הזכויות של מען.
"אני מאוד אוהבת ללמוד דברים חדשים. בשנה שעברה למדתי להיות שף במסעדה כי אני רוצה להתקדם, אבל בלי עברית אי אפשר למצוא עבודה. לצערי מערכת החינוך שלנו מאוד חלשה, ובמיוחד בלימוד עברית. פניתי להירשם ללמוד עברית במרכז בשיח' ג'ראח ששירות התעסוקה מפנה אליו, אבל הקורס מוגבל למובטלות ולא קבל אותי. הייתי רוצה שגם הבנים שלי ילמדו עברית ולהמשיך ללמוד באוניברסיטה העברית כדי שיוכלו להתקדם. הבעיה היא שמשרד החינוך לא מתקצב בתי ספר שמלמדים תווג'יה, לכן הרבה תלמידים נכשלים בעברית, שונאים את השפה, ונרתעים מללמוד באוניברסיטה העברית, וזה חבל מאוד. בכל זאת אני לא מתכוונת לוותר, ולמצוא דרך ללמוד עברית ולהתקדם."
להצטרפות לצוות מפיצות הזכויות של מען במזרח ירושלים, שלחי לנו הודעה ב-וואטסאפ: 053-9353073
לזכותון של מען "הדרך לעבודה" http://thewaytowork.site/
עדות זו הינה חלק ממערכה של עמותת "עיר עמים" ומען – ארגון עובדים, לעקוב אחר יישום החלטת הממשלה 3790 ל"צמצום פערים חברתיים כלכליים ופיתוח כלכלי במזרח ירושלים", ולקדם את המודעות למצבן ומאבקן של נשות ירושלים המזרחית בקרב הציבור ובקרב מקבלי ההחלטות. ממשלת ישראל אמצה את ההחלטה בשנת 2018, וקבעה תכנית חומש לשיקום ירושלים המזרחית, שמקצה חלק משמעותי מתקציבה למען שילובן של נשים בעבודה.
לתוכנית המעקב אחר החלטה 3790 https://www.ir-amim.org.il/he/node/2450