08.11.09

יום שני השחור - שעות העבודה הארוכות הורגות את נהגי המשאיות

זירת התאונה בה נהרג הנהג חיים ואחניש ז"ל (בתמונה למטה) צילום יוסי ימפל -דוברות זק"א

יום ב' 26.10 היה יום שחור לנהגי המשאיות. שלוש תאונות דרכים קשות באזור המרכז הסתיימו בשני נהגים הרוגים ונהג אחד פצוע. בתאונה שהתרחשה בכניסה לכביש 431 ליד ראשון לציון נהרג הנהג חיים ואחניש מ"חברת צדוק" שעה שהמשאית בה נהג התהפכה על צידה מסיבה לא ברורה. תאונה נוספת התרחשה בכביש יבנה ובה נהרג נהג של "חברת מרחבים" כאשר המשאית בה נהג בה התנגשה בכוח רב בסמיטריילר אחר שנסע לפניה. בתאונה שלישית נפצע נהג מ"חברת פרידנזון".
הנהגים שנהרגו ונפצעו היו אנשים צעירים שהשאירו אחריהם משפחה כואבת וילדים יתומים מאב. האבל והצער של בני המשפחות משתלב עם תחושה קשה של חשש, עלבון וכאב מצד עמיתיהם בענף.
בנוסף לתחושת התסכול הקשה על הגורל של האב, מביעים בני משפחת ואחניש אכזבה וביקורת מהתנהלות הרשויות אחרי התאונה. הם אמרו לנציגי מען שביקרו בבית האבלים ביום ג' 27.10 כי אפילו את ההודעה על המוות קיבלו מהתקשורת. אף גורם רשמי מטעם החברה בה עבד חיים או המשטרה לא טרח ליידע את בני המשפחה על המקרה. יתר על כן גם אחרי יותר מ-24 שעות שעברו מאז התאונה הקטלנית לא טרחה המשטרה לדווח למשפחה על נסיבות המקרה ועל החקירה המתנהלת.
לצד כאב האבדן, ישנה שאלת הביטוח הפנסיוני של העובד. לואחניש לא היה בטוח פנסיוני כפי שדורש החוק. אילו היה מכוסה היתה משפחתו מקבלת לפחות 4,000 שקלים מדי חודש בנוסף לגמלה מבטוח לאומי. מסקר שערכה עמותת מען עולה שבחברות רבות אין לנהגים ביטוח פנסיוני.
אלפי נהגים חשים כי כל אחד מהם יכול היה להיות חיים ואחניש. ללא קשר לנסיבות התאונה שעדיין נחקרות, ברור כי בבסיס התאונות הרבות שגורמות להרג נהגים עומדים הסדרי עבודה בלתי אפשריים. הבעיה העקרית היא שהשכר הבסיסי של הנהג הוא שכר מינימום וכל תוספת מעבר אליה מתקבלת רק כפרמיה לפי תפוקה. נהגים נאלצים לעבוד שעות ארוכות מעל למותר, נדחפים שלא ברצונם להמשיך בנסיעה גם כאשר העייפות מתגברת, כל זאת על חשבון השמירה על חייהם ועל חיי כלל הנוסעים בכביש. נהג שנמצא שעות ארוכות ליד ההגה ולא פעם מעמיס משקל גדול מהמותר מאבד את העירנות. ברגע הקריטי הופך המצב הזה לקטלני.
נציגי עמותת מען בקרו את המשפחה באבלה והודיעו על נכונות העמותה לעשות הכל כדי שמקרים כאלו לא יישנו. אנו במען מתכוונים לפעול ללא לאות להפסקת הניצול וההסדרים ההרסניים בענף כמו גם לדאגה בכל המישורים למשפחות ששכלו את היקרים להם.