גרסת הדפסהחשד לפעולות שלא כדין ע"י בריק
מאת 
אסף אדיב
ביה"ד לעבודה בירושלים דן בתביעתם של 21 עובדי בריק להכיר בהם כעובדי רשות העתיקות לפי תיקון 12א' בחוק חברות כ"א
בישיבת בית הדין האזורי לעבודה בירושלים ביום 26.4 נחשפו לראשונה עובדות קשות באשר דרך ההתנהלות של רשות העתיקות וחברת כוח האדם "בריק" בכל הקשור להעסקת עובדים בחפירות. הדיון בבית הדין היה השלישי והאחרון בתביעתם של 21 עובדי חפירות מירושלים להכיר בהם כעובדי רשות העתיקות בהתאם לתיקון בחוק חברות כוח אדם.
בדיון נחקרו 5 מנהלים ואחראים על ידי עורכי הדין של העובדים ושל עמותת מען, בסאם כרכבי וערן גולן. מחקירה זו עלתה תמונה של הסדרי העסקה פוגעניים ואי קיום חובתן החוקית של רשות העתיקות ושל בריק ליישם את התיקון בחוק ולקלוט את עובדי החפירות הותיקים באופן ישיר ברשות העתיקות.
הנקודות הבולטות שמהן עולה חשד להתנהלות בלתי תקינה:
1.מעדותו של סמנכ"ל הכספים ברשות העתיקות בני הרפז, עולה שהרשות לא קיבלה החלטות בעקבות השינוי בחוק באופן שימנע מחברת כ"א להמשיך בפעילותה כמו קודם.
2.מעדותו של סמנכ"ל רשות העתיקות שלמה אשכנזי עלה בברור כי הקשרים המשפחתיים שיש לו עם בעליה של חברת בריק לא מנעו ממנו להיות מעורב בעניינים בעלי חשיבות לבריק בהתקשרותה עם רשות העתיקות – מצב שיש בו ניגוד עניינים ברור.
3.מעדותו של מנהל חברת בריק אלי מזרחי התברר כי החברה מנכה משכר העובדים 10 ₪ בחודש כ"דמי ועד" למרות שאין בחברה כלל ועד עובדים. כמו כן העיד מנהל בריק כי 20 ₪ בחודש שמנוכים מהשכר בסעיף "דמי ארגון" (מסי חבר להסתדרות) כלל אינם מועברים להסתדרות אלא מנוצלים לקניית כובעים או קרם הגנה לעובדים. יש לציין כי מדובר במאות עובדים מדי חודש – כלומר בסכום כסף שמצטבר לכדי 10 אלפים ש"ח בחודש ויותר שנשארים בקופת החברה במקום להעבירם ליעדם.
4.מעדותו של אחראי חברת בריק בירושלים ג'מאל אבו חדיר עלה כי הוא אכן הודיע לעובדים בזמנו שכל מי שמועסק 9 חודשים מפוטר. הודעה זו של בריק לעובדים שהייתה העילה לתביעה הוכחשה עד היום מכל וכל על ידי חברת בריק שטענה שהעובדים כלל לא פוטרו. עדותו של ג'מאל אבו חדיר בבית הדין סתרה את התצהיר שהוגש בשמו ובו נאמר שהוא כלל לא הודיע לעובדים על פיטוריהם. הסתירה בין העדות בעל פה והתצהיר נפתרה בחקירה – הסתבר שעורך הדין של חברת בריק הגיע למקום העבודה עם נייר מוכן שכלל את התצהיר שעליו חתם אבו חדיר שאינו קורא עברית כלל לדבריו.
לאחר הגשת הסיכומים על ידי שני הצדדים אמור שופט בית הדין דניאל גולדברג לתת החלטה וזאת תוך חודשים ספורים. אלא שלמעשה גם לפני החלטת השופט מתברר היום עקב עמידתם האמיצה של 21 עובדי חפירות מירושלים המזרחית כי בפנינו דגם של העסקה פוגענית של חברה ציבורית וחברת כוח אדם המשתפות ביניהן פעולה תוך התעלמות מהוראות החוק.
יתר על כן בניגוד לטענת רשות העתיקות כי היא אינה מעסיקה עובדים באופן ישיר בחפירות נודע לפעילי עמותת מען באחרונה כי באזור הצפון קיימת קבוצה של 20 עובדים המועסקת ישירות ברשות העתיקות בעבודות חפירה לצידם של עובדים המועסקים על ידי בריק. אלא שבניגוד לעובדי בריק זוכים חברי הקבוצה הזו לשכר קבוע, פרמיית נוכחות, תוספת מאמץ, דמי הבראה, חופשה שנתית והפרשה לקרן פנסיה. אנו תובעים להעביר את כלל העובדים במסגרת רשות העתיקות למצב זה וליצור בכך מצב של העסקה יציבה של עובדים בעלי זכויות.
עמותת מען הקימה ועד פעולה לסיוע לעובדי רשות התעסוקה. לוועד הצטרפו כבר עובדים רבים – יהודים וערבים ביניהם ארכיאולוגים ועובדי כפיים כאחד - שעובדים כיום ושעבדו בעבר ברשות העתיקות – בין ישירות ובין באמצעות חברת כוח אדם. כל מי שעבד בעבר או עובד כיום ברשות העתיקות מוזמן ליצור איתנו קשר.
לפרטים: ועד הפעולה לתמיכה במאבק עובדי רשות העתיקות – ארז וגנר
054-6343961
