זכויות עובדים

ניצול עובדים ברשות העתיקות

פיטורים קולקטיביים בלתי-חוקיים של פועלים פלשתיניים באתרי חפירה

עשרות עובדי קבלן ברשות העתיקות המועסקים בחפירות באתר ראס אל-עמוד בירושלים באמצעות חברת כוח האדם "בריק", נקראו בצהרי יום חמישי ה-8 בינואר 2009, לשיחה עם האחראי על החפירות מטעם החברה. הלה הודיע להם כי כל עובד המועסק למעלה מתשעה חודשים לא יוזמן עוד לעבוד. ארבעה ימים לאחר מכן נמסרה הודעה דומה גם לעובדים באתר החפירות אום טובא בבירה, המועסקים אף הם ע"י בריק. לא רק שאף אחד מהם לא קיבל מכתב פיטורים, מתברר כי זהו הנוהל המקובל בחברה - פיטורים בעל פה ללא מתן הודעה מוקדמת.

המפוטרים כולם תושבי מזרח ירושלים המועסקים שנים רבות ברשות העתיקות, מרביתם בני 45 עד 55 וחלקם בעלי מיומנות וניסיון רב בעבודות חפירה, איבדו באחת את מטה לחמם. כמה מהם פנו אל מנהל ההשמה מטעם בריק אולם הלה חזר ואמר כי מי שעבד יותר מתשעה חודשים לא יוזמן עוד לעבודה. למרבה ההפתעה, כאשר התייצבו העובדים בלשכת התעסוקה, גילו להפתעתם שנציגי בריק מראיינים במקום עובדים חדשים. מדו"ח שהוגש לבית הדין לעבודה בעקבות תביעת העובדים, עולה כי בינואר 2009 העבירה החברה בקשה ללשכת התעסוקה לקלוט לא פחות מ-70 עובדים חדשים. באותו חודש הפנתה לשכת התעסוקה במזרח ירושלים כ-93 מועמדים לעבודות חפירה באתרי רשות העתיקות באמצעות בריק.

התנהלותם של שני הגופים, בריק מחד ורשות העתיקות מנגד, גוף ממשלתי, היא ניסיון להתחמק מיישום סעיף 12א' בחוק העסקת עובדים ע"י חברות כוח אדם, אשר נכנס לתוקף ב-1 בינואר 2008. על פי תיקון זה בחלוף תשעה חודשים להעסקתם, יהפכו עובדי חברות כוח אדם לעובדי המעסיק בפועל. במקרה זה רשות העתיקות. מטרת התיקון היא הגבלת העסקה של עובדים באמצעות חברות כוח אדם לאורך זמן, ללא מתן זכויות סוציאליות ויציבות במקום העבודה. מתוקף חוק זה היו אמורים מפוטרי בריק להפוך באוקטובר 2008 לעובדים מן המניין ברשות העתיקות, הנהנים ממלוא הזכויות המוקנות להם עפ"י הסכם העבודה הקיבוצי החל על עובדי רשות העתיקות.

התברר כי בעקבות התיקון לחוק נערך דיון פנימי בהשתתפות מנכ"ל הרשות, שוקה דורפמן, שמטרתו הייתה מציאת דרכים להתחמק מיישומו. כבר במרץ 2008 דיווחה עיתונאית "הארץ" רותי סיני כי "לפי בכירים ברשות, הובהר שיש לפטר פועלים בכדי להבטיח שלא יהיו זכאים לזכויות סוציאליות כגון פיצויי פיטורים, ולהעסיק במקומם עובדים אחרים שיפוטרו אף הם כעבור תשעה חודשים". באותה ישיבה השתתף גם שלמה אשכנזי, סמנכ"ל רשות העתיקות וקרוב משפחה של אלי חן, בעלי בריק.

חרף הפיטורים החליטו 21 מהמפוטרים להיאבק על פרנסתם. בסומכם על 30 השקלים שהופרשו מדי חודש ממשכורתם לתשלום מיסי חבר לוועד העובדים ולהסתדרות, הם פנו לסניף ההסתדרות במזרח ירושלים בבקשה לסייע להם במאבקם להבטיח את זכויותיהם. אלא ששם נאמר להם שהסכום שנוכה משכרם מדי חודש מעולם לא הגיע לקופת ההסתדרות, ולכן הם אינם זכאים להגנתה.

העובדים לא אמרו נואש. הם פנו למשרדי עמותת "מען" במזרח ירושלים, נרשמו כחברים ויחד עם פעילי העמותה המשיכו במאבק למניעת פיטוריהם. מאז, העובדים הפלסטינים וצוות מען נאבקים יחדיו למען השגת פסק דין תקדימי בעניין קליטת עובדי חברות כוח אדם, אשר יסייע בעתיד למאות אלפי עובדים בארץ, ללא הבדל לאום, דת, גזע ומין.

במפגש אליו הוזמנו כלל המפוטרים, ולאחר שקיבלו לייעוץ משפטי, הוחלט פה אחד להגיש בקשה לצו מניעה נגד הפיטורים, ולתבוע הכרה בהם כעובדי רשות העתיקות. לאחר בחינת פרטי המקרה, לרבות תלושי שכר, טופסי 106 ותצהירים, התברר כי כל העובדים שפוטרו עמדו בדרישות התיקון לחוק וכי פיטוריהם לא היו חוקיים. זאת משום שהתבצעו באופן קולקטיבי ללא מתן הודעה מוקדמת, ללא זכות שימוע וללא קבלת מכתבי פיטורים. יתרה מזאת, עצם הזכות לפטר את העובדים מוטלת בספק: עפ"י התיקון לחוק הם הפכו לעובדי רשות העתיקות בטרם מועד הפיטורים, כך שלחברת בריק אין כל סמכות לפטרם.

מיהי חברת "בריק ניהול וייזום פרויקטים"? חיפוש באינטרנט לא העלה אתר אינטרנט רשמי או כל כתובת אליה ניתן לפנות. לעומת זאת, עלו כותרות כגון "פלוני אלמוני נגד בריק", וכן תביעות משפטיות של עובדים שפוטרו בפועל לאחר שהעזו להתלונן על פגיעה בזכויותיהם, אך מעולם לא קיבלו מכתב פיטורים. כך למשל, באוקטובר 2008 פנו לעמותת "קו לעובד" 15 עובדים שהועסקו באמצעות בריק, והתלוננו שעבודתם הופסקה לאחר שביקשו לממש את ההטבות הסוציאליות המגיעות להם לפי חוק (הארץ 21 בפברואר 2008).

עם הגשת הבקשה לצו מניעה החלו להתברר דרכי הפעולה של החברה ושל רשות העתיקות. רשות העתיקות מנסה להתגונן בטענה כי התיקון לחוק כלל אינו חל העובדים מאחר והם אינם עובדים במשרה מלאה. טענה נוספת של רשות העתיקות היא כי גם אם החוק חל על העובדים והם יהפכו להיות עובדי הרשות, הרי שלא יחול עליהם ההסכם הקיבוצי, וממילא הם לא יזכו לאותן זכויות להם זכאים עובדים הרשות. אם יקבל בית הדין לעבודה טענות אלה של רשות העתיקות, המשמעות תהיה צמצום תחולת החוק, והפיכתו לאות מתה לגבי מאות אלפי עובדי חברות כח אדם.

בדיון הראשון שנערך ב-8 בפברואר, טען נציג החברה כי העובדים כלל אינם מפוטרים, והראייה לכך היא שלא קיבלו מכתב פיטורין. ואילו נציג רשות העתיקות חבר לניסיון של בריק לטשטש את דרכי הפעולה הפוגעניות, והוסיף כי העובדים לא פוטרו אלא נשלחו לביתם מחוסר עבודה בשל גשמי חודש ינואר. בתוך כך, כשלושה ימים בטרם הדיון בבית המשפט התבקשו חלק מהעובדים להתייצב לעבודה, ובהמשך נשאלו אם יגיעו לעבודתם ביום הדיון. היה זה רמז עבה לכך שמי שיסכים לוותר על התביעה יזכה לחזור למקום עבודתו. כשהשיבו העובדים שאין בכוונתם להתייצב לעבודה, נאמר להם שעליהם לחכות להודעה לגבי המשך העסקתם. במושגים של בריק פירוש הדבר הוא הרחקה ממקום העבודה לפרק זמן בלתי מוגבל.

בדיון השני של בית הדין לעבודה שהתקיים ב-22 במרץ, חשפו המפוטרים את שיטת ניצול העובדים שפיתחו בריק ורשות העתיקות: יצירת מכוונת של עודף כוח אדם המחייבת את האחרונים להתחנן מדי יום לעבודה ולהבליג על הפרת זכויותיהם, הלנת שכר והתעמרות. טקס ההשפלה היומי בו הם לקחו חלק בעל כורחם כלל כינוס העובדים בסוף כל יום עבודה, במהלכו נמסר להם מי יעבוד למחרת היום ומי לא. פועלים שביקשו לעבוד אך לא ידעו אם הוזמנו לאתר החפירות, אולצו להתייצב בחמש בבוקר יחד עם שאר העובדים מול הכניסה למוזיאון רוקפלר בירושלים המזרחית - משם יוצאת ההסעה לאתר החפירות. לא אחת הם נשלחו לביתם בטענה שאין די עבודה לכולם. עלות הנסיעה למוזיאון לא הוחזרה להם והם מעולם לא פוצו על ביטול זמנם.

ממידע שהגיע לידי עמותת מען מעובדים באיזור הצפון, מתברר כי החברה נוהגת בעובדיה באופן דומה גם באיזורים אחרים. האחראים על העובדים מתייחסים אליהם בזלזול ובהשפלה, ומי שמעז להתקומם צפוי לצעדי עונשין בדמות הרחקה מהעבודה. היות והעובדים נטולי מקור פרנסה אחר בשל גילם או מצבם הרפואי, הם נאלצים לספוג את העלבונות וההשפלות.

חוק חברות כוח האדם תוקן על מנת למנוע את הנצחת העבודה הזמנית ללא זכויות, ולשלול מקבלני כוח אדם את היכולת להשפיל את עובדיהם ולאיים עליהם בחרפת רעב אם יעזו למחות נגד ניצולם. עפ"י ההיגיון היו אמורות רשויות המדינה הראשונות ליישמו, על מנת למגר שיטות העסקה פוגעניות המאיימות על ציבור הולך וגדל של עובדים בישראל. אולם רשות העתיקות הפועלת בחסות משרד החינוך, משתפת פעולה עם חברת כוח אדם והופכת את החוק לאות מתה. בכך היא חושפת את פניה המכוערות של הכלכלה הישראלית, ואת עומקו של הקשר בין הון ושלטון. הצלחת תביעתם של מפוטרי בריק ועמותת מען תיצור תקדים משפטי שיאפשר למאות אלפי אנשים המועסקים באמצעות חברות כוח אדם לממש את הזכויות החוקיות המגיעות להם, ותשים סוף לכבילות המאפיינת את העסקתם.

מגזין אתגר פנה לרשות העתיקות לצורך קבלת תגובתה של הדוברת, יולי שוורץ, וכן את תגובת בריק, אך עד למועד פרסום מאמר זה לא התקבלה תגובתם.

ב-24 באפריל תקיים עמותת מען אירוע סולידריות עם פועלי בריק. ניתן לרכוש כרטיסים או לתרום לעובדי בריק באתר אתגר בלינק הבא:www.etgar.info